שו"ת תשב"ץ/ב/צב

שו"ת תשב"ץ ‏ ב צב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה צב: עוד שאלת לבאר לך מה שכ' הרמב"ם ז"ל בפט"ו מהלכו' איסורי ביאה ז"ל האש' ששמע' שמת בעל' ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון ובא עליה והיא תחת השני הרי הבן ממזר מדברי סופרים עכ"ל ונסתפק לך מפני מה כתב ובא בעלה הא' עליה והיא תחת השני הרי הבן ממזר מדברי סופרים א"כ אם לא בא בעלה הא' עליה בעוד' תחת הב' אין הבן ממזר מה יהי' הבן ההוא היהי' כשר אם לא:

תשובה: הבן שנולד לה מהב' בין בא בעלה הא' עליה בין לא בא עליה הוא ממזר ודאי מן התורה שהרי היא ערוה והבן הנולד מהערו' אפי' הית' בעילת' באונס או בשוגג הוא ממזר והכי אמרינן בפ' האש' רבה גבי הא דתנן (פ"ז ע"ב) האש' שהלך בעל' למדינת הים ובאו ואמר' לה בעל' מת במדינת הים ונשאת ואח"כ בא בעל' תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה וגו' ובניה ממזרים מזה ומזה ואמרי' עלה בגמ' (פ"ט ע"ב) בשלמא מהב' הוי ממזר אלא מהא' אמאי אשתו הי' וישראל מעליא הוא ואסי' דמא' הוי ממזר מדבריהם ואסור בממזרת ומשמע בהדיא דמשני הוי ממזר ודאי מן התורה ואע"ג דהויא שוגגת או אנוסה בין בנשאת בשני עדים בין בנשאת בעד אחד ע"פ ב"ד כדמוכח התם ובפ' ארבעה אחין (יבמות ל"ג ע"ב) גבי שנים שהוחלפו נשותיהם אמרי' דמפרישין אותם ג' חדשים ואמרי' בפ' אלמנה לכ"ג (יבמות ס"ט ע"ב) דמשום יוחסין חששו ומשמע דהוי ממזר אע"פ שאותה ביאה הית' באונס וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפט"ו מה' איסורי ביאה וז"ל הבא על העריות בין באונס בין ברצון בין בזדון בין בשוגג הולד ממזר עכ"ל. ומה שכת' באותו פרק שאינו ממזר אלא אם בא עליה ראשון לא על הבן שנולד לה מהב' אמר כן אלא שאם החזירה הא' קודם שגרש' הב' הוי הבן שנולד לה מן הראשון ממזר מדברי סופרים דהכי תנן בהדיא (יבמות פ"ז ע"ב) ובניה ממזרים מזה ומזה ופי' בגמ' (פ"ט ע"ב) דבניה מן הראשון הוה ממזר מדברי סופרים ואסור בממזרת שהרי מן התור' כשר הוא שהרי אשתו היא אבל חכמים כיון שהצריכו' גט מהשני כדתנן וצריכה גט מזה ומזה עשאוהו ממזר לבן הא' אם החזיר' קודם שגרש' הב' ויהא אסור לבא בקהל מדבריהם ואסור לישא ממזרת מן התורה שהרי מן התור' כשר הוא. ובירושלמי מוכח בהדיא דהא דתנן ובניה ממזרים מן הא' אינו אלא אם החזיר' קודם שגרש' הב' אבל אם החזיר' אחר שגרש הב' אינם ממזרים אפי' מדברי סופרים אע"פ שנאסר' עליו בביאת השני וכן כ' הרמב"ם ז"ל בפ"י מה' גירושין ז"ל האש' שנשאת ואח"כ נמצא הגט בטל או בא בעל' אחר ששמעו שמת אין הבעל הא' ולא הב' זכאין וכו' והולד ממזר מן השני ואם בא עליה האחד קודם שיגרש הב' הולד ממזר מדבריה' עכ"ל וכן כתב הרמב"ן ז"ל בחדושי יבמות בפ' האשה רבה ובפ' יש מותרות שאין הולד מהראשון ממזר מדבריהם אלא אם בא עלי' קודם שגירש השני. ובכאן ביארתי לך מה ששאלת בשאל' אחרת אשה ששמע' שמת בעל' ונשאת והרי בעל' קיים מה יהי' משפט' ודין זה הוא בפרק האש' רבה ביבמות (פ"ז ע"ב) ובפרק הזורק דגטין (ע"ט ע"ב) וכתבו הרמב"ם ז"ל בפירוש בה' גירושין וכתבתי לך זה מפני שאמרת שלא מצאת בשום מקום מה יהי' דינה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף