שו"ת שארית יוסף/נב
|
< הקודם · הבא > |
נב) שאלה מק"ק פראג וקעלן על אשה שמתה תוך שנה ראשונה של נישואיה שחוזר הנדן כתקנת ר"ת ותקנות הקהילות אם נפלה לה לאשה ירושה באותה שנה ואח"כ מתה אי הוה דין הירושה כדין הנדן או לא. וגם נשאלתי אם יש חילוק בין ירושה מזומנים ובין ירושה חובות וגם נשאלתי אם יש חילוק בין בא לידו קודם שמתה ובין לא בא לידו כי בשאילה זו לא בא ליד הבעל ולא לידה. ע"כ השאילה:
תשובה הנה אשיב על אחרון ראשון כי היא שאילה כללית על ירושת חובות נכסי מלוג אפילו אחר שנה או שנתיים לנישואיה. ונראה שאינו יורש חובות שירשה ולא נגבו בחייה כמ"ש עוד באה"ע (סי' צ') וז"ל וא"א הרא"ש ז"ל כתב ודאי מה שהלותה כו' עד אלא איזו הוא מלוה שלה שאינו יורש כגון שמתו מורישה והיה להם מלוה ביד אחרים כשנשאה ומתה קודם שגבתה אותה אינו יורש אותה ואף ע"ג שמביא הב"י הרב המגיד שדקדק מהמיימוני דפליג מ"מ הרי כתב שהרי"ף ור"ת פליגי עליה ואומרים שדין הבעל כדין הבכור והוא ז"ל חשש לדבריהם ולא עשה מעשה כדבריו א"כ פשוט שאין הבעל יורש בחובות שהניח המוריש ולא נגבו עד אחר מותה. וגם נראה שבנדון דידן אינו יורש כלום אפי' מזומנים ואע"ג שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל כ"ד וז"ל נ"ל אם יברר ראובן בעדות נכונה שאשתו מתה אחר מורישה שזכה בירושתה אפילו אם לא שהתה עמו שנה אחת ולא דמו לנדוניות חתנים שלא גבו דשאני התם כו' עד וגם לא דמי לתקנת ר"ת והקהלות היכא דמתה בתוך שנת הנשואין שהבעל מחזיר הנדוניא לאביה או ליורשי הבעל הנדוניא דדווקא תיקן משום עגמת נפש ואסמכוה אקרא ותם לריק כוחכם אבל ירושה שנפלו לה דהיינו נכסי מלוג בהא לא תיקון רבנן והבו דלא להוסיף עלה עכ"ל. וגם מהרי"ו (סי' ס"ז) פסק דבנכסי מלוג אפי' בשנה ראשונה ירש לה בעל ומביא תשובת הרא"ש הנ"ל מ"מ נראה הואיל ומהר"י סג"ל פסק (סי' ס"א) שגם נכסי מלוג לא ירית בשנה ראשונה ומדקדק כן מתוך תשובת מהר"ם ועוד שמהרי"ו כתב שאמרת שמהר"י סגל פסק דלא ירית לא שמעתי ואולי פסק כן דווקא על טבעת קידושין עכ"ל א"כ מובן שלא ידע ולא ראה פסק של מהר"י סג"ל שהרי מהר"י סג"ל בהדיא פסק על כל נכסי מלוג וא"כ משמע דאי הוה מהרי"ו ידע פסק מהר"י סג"ל דהוה הדר ביה. מהרי"ו ועוד הרי פסק מהרי"ק שורש צ"ד שיש לפסוק כקמא ולא כבתרא היכא שספר קמא אינו מפורסם ודאי אם היה מפורסם יש לפסוק כבתראי דבתר בתרא אזלינן אבל היכא די"ל שלא ידע אז אזלינן בתר קמא וכ"ש הכא דבודאי לא ידע מהרי"ו תשו' מהר"י סג"ל שיש לנו לפסוק כקמא מהר"י סג"ל. ואע"ג שהרא"ש פסק דירית וגם מהרי"ו שהוא בתראה וגם תולה עצמו באילן זה ויש לו על מה לסמוך מ"מ הרי מהר"י סג"ל ידע תשובת הרא"ש ושדי בה נרגא שכתב (סי' ס"א) פסק א' מהגדולים כו' אבל נכסי מלוג ירית לה בעל וכך איתא בהדי' בפסקי מהרי"ח בהג"ה באשיר"י ואני צעיר וקטן וכו' עד אבל בעניותי נ"ל אע"ג דמכח פר"ת לא הדרי נכסי מלוג מ"מ תקנות הקהילות איתא נמי בנכסי מלוג ומנא אמינא לה שכתב מהר"ם כו' ודקדק כן מתשוב' מהר"ם כו' עד הלכך נראה דשייך נמי בנכסי מלוג תקנות הקהילות עכ"ל מהר"י סג"ל א"כ מהר"י סג"ל שהוה בתראה וידע תשובת הרא"ש יש לנו לילך אחר בתראה כמ"ש מהרי"ק שורש צ"ד הנ"ל ואין לומר אדרב' שהרי מהר"י סג"ל סמך עצמו על דקדוק של תשוב' מהר"ם והרא"ש הוא תלמיד מהר"ם ופוסק שלא כמהר"ם א"כ הוא בתרא זה אין ראיה כי תשו' מהר"ם לא היו בספר מחובר בימי הרא"ש וי"ל שלא ידע הרא"ש אותה תשובה של מהר"ם ואח"כ בימי מהר"י סג"ל נתפרסם הספר או אותה תשובה באתה לידו ועל כרחינו צריכין אנו לומר כך דאל"כ למה לא הביא הרא"ש דברי מהר"ם ולתרץ אותה או לימא דלא סבר כוותיה אלא בודאי לא ידע לה. ועוד נוכל לומר דלא פליגי דכ"ע מודו דירית מן הדין רק שמהר"י סג"ל אומר שמנהג ותקנות הקהלות ג"כ על נכסי מלוג ובימי הרא"ש לא נתפשטה התקנות והמבין בדקדוק מעט יבין שדעת מהר"י סג"ל כאשר כתבתי ומה שמסיים מהר"י סג"ל בסוף התשובה דיחלוקו היינו מפני שהמעשה היה בשנה שניה לנישואין ותקנות הקהלות שחוזר החצי. ובר מן דין ואף אם היה ספק הדין כדבר מי מ"מ מי יוציא מיורשי האשה מספק מה שיש בידם לפי מה שבא בשאילה הנ"ל שלא בא אפי' ליד האשה וכ"ש שלא ליד הבעל ואף כי מהרי"ק פסק בשורש צ"ד שאין ברור שתהני תפיסה במקום ספיקא דדינא הלא כתב הטעם שפסק רבינו ברוך דהואיל ותפס יכול לומר קים לי כרש"י משום דלכאורה נראה לו כרש"י וכו' א"כ נאמר נמי הואיל והדעת מכרעת כנ"ל אין להוציא מיורשי האשה ואף כי היה ראוי לנו להאריך יותר בביאור קצרתי מפני טרדות הזמן בעו"ה והשואל אץ לדרכו הנלע"ד כתבתי ותו אין צורך להאריך בענין ירושת מזומנים וחובות ובפרט הואיל ולא בא ליד הבעל ואפי' לידה לא באו בנדון דידן וק"ל. נאם הצעיר יוסף כהן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |