שו"ת שארית יוסף/הקדמה
|
< הקודם · הבא > |
- הקדמת המחבר
אמר יוסף בן לאדוני אבי הגאון כמהר"ר מרדכי גרשון כ"ץ זלה"ה. אל יחשדני הרואה לומר משל תבן אתה מכנים לעפריים כו' כל שכן לומר מה לתבן את הבר, כי לא עלה על לבי לדפוס את הספר לא לשום התפארות. ולא לעשות לי עטרה להתגדל בו. כי לא הגעתי אפילו לחצי הכבוד. ולא כתבתי אלו הענינים. רק מה שהייתי מוכרח על ידי שהטילו והכבידו עלי אצילי בני ישראל אשר בקרב מחנינו הקדושה קהלת קהלת קדש קראקא זה מ"ם שנים לדון ולשפוט צדק בין איש ובין אחיו. גם פרשתי כנפי אל כל הבא לדרוש דבר ה' בשאלות עולות מכל קהלות תהלות ישראל הן ממקום קרוב. הן ממקום רחוק לפרוש להם על פי ה'. וכן מה שהשבתי לחבירים מקשיבים לקולי יום יום דבר ה' הן במרדכי. הן בטור חשן המשפט היכי דסתרי אהדדי. גם לפעמים מביא המרדכי תשובה. ובמקום אחר מביא תשובה אחרת וכל רואיהם יכירו במעט השקפה ובחינה ועיון קט שהם דברים זרים וסותרים אהדדי. והבטתי בעיון נמרץ לתרץ לפי עניות דעתי. גם לרבות בטור ח"מ מצאתי לכאורה קשה גם כן דידיה אדידיה. ולפעמים כותב דין אחד בשם מאן דהו. ואינו מביא שום חולק, ואם כן נראה שהלכה כך. ואחר כך. בסוף כמה וכמה סימנים מביאו אות באות. ומביא לשם כמה גאונים חולקים ופליגי עליהם אשר הלכה כמותם בכל מקום. ואין דברים אלו נופלים במקרה. רק בכוונה והערה מה. והנה הבית יוסף זכרונו לברכה בהקדמתו רמז גם כן לקושיות אלו ובבואו אל מקום החפץ ההוא פורק אין מידו. רק כתב במקום אחר תמצא פלוגתא דרבויתא ותו לא מידי. ולא עלה על לבו לדון בעל הטורים לכף זכות ולתרץ אותו. ואולי הניח לי מקום להתגדר בו. על כן שבתי וראיתי בטוב טעם ודעת ונתתי אל לבי לתרץ כיד ה' הטובה עלי. גם במקום שפשוטותיה דסוגי' קשה ההבנה במושכל ראשון כתבתי פירושו בחקירות יקרות. והיו למאורות ואגבן מקום שמצודת הזכרון העלה לי ששאר פוסקים פליגי הראיתיך באצבע לאמור כזה ראה וקדש עצמך הלכה כדברי מי ונאמן עלי היודע ועד שלא כתבתי זאת רק להיות בידי לצרכי לזקנתי מפני יראת השמר לך פן תשכח וגומר וכדי שלא אצטרך לאבד זמן במהדורא בתרא והנה זקנתי ושבתי והבנים בני ובני בני יצ"ו חלצוני והכרחוני ליתן להדפיסו. וההכרח לא ישובח ולא יגונה. אמנם ראשית כל דבר נתתי לעיין בכל דין ודין לשלשה חכמים יושבים על כסא ההוראה והיו לאחדים. וכלם כאחד נענועו לי ראשם ואחרי ראותי כי כן אמרתי הואיל ועלה להדפיס לא ירד וקראתי חיבור הזה שארית יוסף על שם הכתוב (עמוס ה) שנאו רע ואהבי טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה' אלקי צבאות שארי"ת יוס"ף ולהיות לי לאות ולזכרון ולשארית באולי יקויים בי דובב שפתי ישינים כו' הגם כי תהלה לאל בעזרת השם יתברך יהיה לי שארית וזכרון טוב מבנים ומבני בנים סמוכים לעד לעולם ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מי שמניח בן עוסק בתורה כאלו לא מת. מכל מקום זכרון אחד יעלה לכאן ולכאן. ומאת השם יתברך אשאל עזר להורני ולעזרני ולהצלחני לגמור מלאכת הקודש בשלימות ומשגיאות ינקני. ובדרך אמת ינחני ובתורת אמת יאיר עיני. ובא לציון גואל אמן וכיה"ר: