שו"ת רדב"ז/ז/ע
שו"ת רדב"ז 
ז ע
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי במ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ז מה' אישות הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה הרי את מקודשת לי היום באחת ובאחת לאחר שאגרשך הרי זו מקודשת וכשיגרש אותה תהיה מקודשת עד שיגרש אותה פעם שניה מן קדושי פרוטה שניה עכ"ל. וקשיא לך דבעיא היא דר' אושעיא ולא איפשיטא והו"ל למימר ספק מקודשת:
תשובה זו כבר עמדו עליה הראשונים ז"ל וכתב הרשב"א ז"ל דאע"ג דלא נפשטה במקומה נפשטה במקום אחר מההיא דתניא האומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תהיה קדושה מי לא קדושה ומדאמר דרך תימא שמע מינה דמילתא דפשיטא היא לכולהו דקדשה והכא נמי ל"ש וכ"כ גם בעל מגיד משנה ז"ל אבל מה שצריך עיון בדברי הרב ז"ל דמשמע מקודשת בעל כרחה ומאי שנא מהא דאמרינן הרי את מקודשת לי מכאן ועד ל' יום שניהם יכולים לחזור בהם וכי תימא דהכא במאי עסקינן דאמר לה מעכשיו הו"ל לפרושי. ותו דהך ברייתא דפשטינן מינה בעיין לא מתניא במעכשיו כשאגרשתך שהרי אי אפשר לחול מעכשיו לפי שכבר היא אשתו ובעיא דר' אושעיא נמי לא משמע דאמר מעכשיו והר"ן ז"ל כתב דלא מפשטא בעיין מהך ברייתא ע"ע. ונראה לתרץ דהרב ז"ל סובר דנפשטה בעיין כדכתב הרשב"א ז"ל וכתב הבעיא התם וסמך על הכלל שאם אמר לה מעכשיו חלו ב' הקדושין מעכשיו וקדושין האחרונים מחלא חלו וקיימי דאי משכח דוכתא כגון דגרשה חיילי למפרע משעת נתינה שעדיין לא היתה אשתו בשעת חלות הקדושין השניים למפרע ואם נתן לה סתם לא הוי כאומר מעכשיו וכן הסכימו הראשונים וחלו הקידושין לענין שאם גרשה ורצונה לשוב לו אינו צריך לקדשה פעם אחרת והוי כההיא דהרי את מקודשת לי לאחר ל' יום דאע"ג דיכולים לחזור בהם כל עוד שלא חזרו והגיע זמן חלו הקידושין ואין צריך לקדשה פעם אחרת. ומ"ש הרב ז"ל וכשיגרש אותה תהיה מקודשת הכי פירושו אם אמר מעכשיו מקודשת גמורה ואם לא אמר מעכשיו מקודשת מדעתה ואם נתרצית צריכה גט מקדושי פרוטה שניה דמשמע שנתרצית הוי בהגעת זמן וחלו הקידושין דבזמן שנתן לה השתי פרוטות עדיין לא היתה אשתו ולא דמי לאומר לאשתו הרי את מקודשת בפרוטה לאחר שאגרשך דאין קידושין תופסין באשתו ואחר שגירשה לא מידי יהיב לה אלא בנ"ד בשעת נתינה עדיין לא היתה אשתו. הנלע"ד כתבתי דוד ן' זמרא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |