שו"ת רדב"ז/ז/מב

שו"ת רדב"ז ‏ ז מב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן מב   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי במי שקדש אשה כקרקע או במחובר לקרקע אי הויא מקודשת או לא.

תשובה זו היא מחלוקת בין הראשונים דבעל העטור ז"ל כתב דאינה מקודשת כלל דכתיב ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה אם קבלה גט על הקרקע או על מחובר לקרקע אינה מגורשת אף הויה לא תהיה ע"ג קרקע והכי משמע נמי בפ"ק דגיטין דאקשינן התם והא איכא מחובר לקרקע דאינה מקודשת אבל הרשב"א והר"ן ז"ל ורוב הפוסקים פסקו דהויא מקודשת דהא שוה כסף הוא והך דויצאה והיתה לאו ראיה היא דודאי אם כתב על הקרקע או על המחובר לקרקע הרי את מקודשת לי אינה מקודשת דמקשינן הויה ליציאה אבל אם נתן לה את הקרקע בתורת כסף מקודשת דבהכי לא שייך היקשא וכן ההיא דגיטין בקדושין בשטר איירי ולא בשנתן לה בתורת כסף וכנ"ל שהוא דעת התוס' בריש קדושין דילפינן שוה כסף ככסף מע"ע ונזיקים ומה התם גבי נזיקין כתיב מיטב שדהו וכן גבי עבד עברי יוצא בגרעון כסף אפי' שנתן לו קרקע דהא דוקא גבי פדיון הבן והקדשות דילפינן בכלל ופרט וכלל דשו"כ ככסף נתמעטו קרקעות עבדים ושטרות דאין פודין בהם את ההקדשות ולא את הבכור אבל בכל דוכתא דלא ילפינן מכלל ופרט וכלל כל שו"כ ככסף הילכך אם נתן לה קרקע או במחובר לקרקע וקנתה באחד מדרכי הקנין הרי היא מקודשת וכן בעבד אם נתן לה עבד בתורת כסף הרי היא מקודשת והכי איתא בתוספתא דקדושין פ"ד באשירה ובפירותיה בעיר הנדחת וביושביה בבימוס ובמה שעליו וכל דבר שחל עליו איסור אעפ"י שמכרם וקדש בדמיהם אינה מקודשת קתני באשרה ובעיר הנדחת שהם קרקע ומחובר לקרקע וטעמא משום שחל עליהם שם ע"ז אינה מקודשת הא בעלמא מקודשת ואע"ג דאם בא אחר וקדשה בכסף לדעת בעל העטור מקודשת לשני ולא לראשון לא חיישינן להאי סברא להצריכה גט משני לפי שאני אומר שכל פוסק או גאון שלא הזכיר דין זה בהדיא ס"ל שהיא מקודשת דהא סתמא דמילתא דקרקע שו"כ הוא ושו"כ ככסף הילכך מי שסובר הפך זה יש לו לכתוב בהדיא וכיון שלא ראיגו שהזכירו דין זה משמע דס"ל דהמקדש בקרקע או במחובר לקרקע מקודשת גמורה וכ"כ בתוס' בהדיא. הנלע"ד כתבתי דוד ן' זמרא.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף