שו"ת רדב"ז/ז/מא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png מא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן מא   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי במי שאמר לחבירו זרוק מנה לים ואתחייב או שאמר לו לזורקו לכל דבר האבד ואתחייב אם מדין ערב מתחייב או לא:

תשובה זו היא מחלוקת בין הראשונים בין לענין ממון בין לענין קדושין ומחלוקתן תלוי בההיא דפ"ק דקידושין דת"ר התקדשי לי במנה תנם על גבי הסלע אינה מקודשת ואם היה הסלע שלה מקודשת בעי רב ביבי סלע של ב' מהו תיקו והאריכו בה כל בעלי החידושים הרבה יע"ש כי איני פנוי להעתיק דבריהם אבל דרך כלל אני אומר כי בממון ראוי לפסוק כדעת האומרים שאינו מתחייב מדין ערב אלא כשאמר לו ליתנם לבן דעת אבל היכא דא"ל ליתנם ע"ג הסלע או להשליכם לאיבוד או ליתנו לכלב אינו חייב לשלם דאין כאן בן דעת שיצא זה עליו ערב אבל גבי קדושין משום חומרת א"א יש לחוש לדברי האומרים שהיא מקודשת מדין ערב לפיכך אם אמרה זרוק מנה לים ואקדש אני לך או תן מנה ע"ג הסלע או תן ככר לכלב אעפ"י שאינו רץ אחריה חיישינן לה וצריכה גט והנך מתניתא וכל דבעו עליהו איירי בדלא אמרה היא ואתקדש אני לך אלא שהוא אמר התקדש לי במנה ואמרה היא תנם ע"ג הסלע או השליכהו לכלב שאין אנחנו יודעים מה בדעתה. כללא דמילתא בקדושין יש לנו להחמיר וצריכה גט ואם בא אחר וקדשה קדושי ודאי מקודשת לשני ומגרש ראשון אבל לענין קנין לא מתחייב מדין ערב אלא א"כ א"ל ליתנו לבן דעת הנלע"ד דוד ן' זמרא:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף