שו"ת רדב"ז/ב'שכד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני ידיד נפשי אבאר דיבור תוספות בפרק בכל מערבין המתחיל הוה אמינא מאי שכר דבילה קעילית כל הני דרשות מיתורא דביתי"ן דריש ופרטי צריכי וכו' ומה שכתבו ושאר פרטי נמי שמא צריכי לשום דרשא היינו מקמי דידעינן ג"ש אבל בתר דידעינן ג"ש הא איצטריך שכר לג"ש למילף מנזיר ושיטת רש"י דקראי גופייהו קא דריש ושמא הוא מחלק בין כללי דגבי הענקה דלא מפרשי כולי האי כי הני דגבי מעשר דכתיב ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך ובכל אשר תשאלך נפשך הלכך כל הני פרטי לדרשא אתו וממעטינן מינייהו כל דלא דמי להו כגון מים ומלח ומפני שדחקו התוספות שאמרו דשאר פרטי לשום דרשא הביאו ראיה אחרת. ועוד דבשביעית פ"ג וכו' דפריך התם ואימא דבילה קעילית ומשני גמר שכר שכר מנזיר והכא נפקא לן מדרבינן יין אגב קנקן וכ"ש דבילה קעילית ואייתר שכר לתמד משהחמיץ ועל כרחין אית לן למימר הכי דאי לא תימא הכי לא תירץ התלמוד למה שהקשה ואימא דבילה קעילית והשתא אתי שפיר דמתרץ הקושיא ומצריך להו לקראי שכן קושית התלמוד כוללת שני דברים הצריכות ותו ואימא דבילה קעילית ותרווייהו מהני שפיר דוק ותשכח ומתוך כך העלו דהכא אבי"ת דבשכר קאי וה"ה לשאר ביתי"ן. וצריך לתרץ לפי שיטת רש"י דלא חש תלמודא לתרוצי אלא הצריכותא אבל קושית ואימא דבילה קעילית סמך אג"ש דשכר שכרא"נ משום דבילה קעילית הוי בכלל פרי מפרי וגידולי קרקע. והנכון אצלי דתרווייהו מתרץ דאי כתיב שכר ולא כתיב יין ה"א מאי שכר דבילה קעילית אבל השתא דכתיב יין אגב קנקנו ע"י הבלעה דכוותה מרבינן שכר על ידי הבלעה דהיינו תמד משהחמיץ שנותן דמי המים בהבלעה ויגיד עליו ריעו וקשה דהיכי קאמר הכא דה"א דבי"ת דבשכר לדבילה קעילית אתא וכו' משמע דקושיא זו לא שייכא אלא הכא משום מייתורא דבי"ת וקשה דבשבועות וביומא שייך קושיא זו טפי אע"ג דהתם מגופיה דקרא וא"כ היכי פריך ואימא דבילה קעילית הא מכלל ופרט נפקא. וי"ל דלא שייך לאקשויי הכי אלא כשאנו באים לדרוש שום דרשא מיתורא דאות כי הכא דדרשינן ביתי"ן אבל כשאנו דורשין המלה עצמה כי התם בשבועות וביומא והכא לפי שיטת רש"י לא שייך לאקשויי הכי דאיצטרכי פרטי ללמד לכעין הפרט או לשום דרשא ומשום הכי לא קשיא להו אלא אדרשא דיתורא דבי"ת ולפרש"י נמי ניחא. ועוד הקשה מה"ר שמואל דהיכי בעי למימר וכו' וכוונת קושייתו דהתם בעי למילף מגופיה דקרא והכא בעי למילף מיתורא דבי"ת וקושיא זו לא תפול על שיטת רש"י וק"ל ותירצו וי"ל דשכר גופיה וכו' ובהכי מיתרצא נמי קושיא קמייתא כי הדבילה המעורבת במים אי לאו ריבויא דבי"ת לא נפקא מכלל ופרט וכלל דהוי דומיא דיין אגב קנקנו ולעולם ע"י הבלעה וכתבו וחשוב מתמד משום דאיכא לאקשויי ומה ראית להביא דבילה המעורבת במים ולהוציא תמד משהחמיץ לפי שהוא חשוב מתמד והשתא דכתיב יין לקנקן אתי דבילה המעורבת במים מכ"ש ואייתר שכר לתמד משהחמיץ ואי לאו ג"ש דשכר שכר ה"א שכר גופיה לדבילה קעילית בעינה וריבוייא דבי"ת לדבילה המעורבת במים ואתיא ג"ש וגלי ולא איירי קרא אלא ביין דומיא דשכר דנזיר ואייתר קרא לתמד משהחמיץ ודבילה בעינה והמעורבת לא צריכי קרא דחשיבי ואתו מכ"ש דקנקן. וא"ת אמאי לא מוכח התם וכו' דבשלמא אי הוה מתרצינן דסוגיין פליגאן דסוגיא דהכא אתי אליבא דבן בג בג ולית ליה ג"ש דשכר שכר ואם אכל דבילה קעילית ונכנס למקדש חייב דהכי אית ליה לרבי יהודה ויליף שתייה בכלל אכילה מדאייתר קרא דשכר לתמד משהחמיץ וכתיב ואכלת א"נ מדכתיב וכל דם לא תאכלו כדאיתא בירושלמי. וסוגיין דשבועות ויומא אתיין אליבא דמאן דגמר ג"ש דשכר שכר ויליף דשתייה בכלל אכילה ממעשר שני אי הוה אמינא הכי לא הוה קשיא לן ולא מידי ממה שהקשינו לעיל וניחא נמי האי קושיא דלית להו דשכר לאתויי תמד דאיצטריך לג"ש אבל השתא דאמרת דסוגיית שבועות ודיומא ודהכא כחדא אזלן אמאי לא מוכח מהכא דשתייה בכלל אכילה ואמאי איצטריך למילף מג"ש דכל היכא דמצי למילף מגופיה דקרא לא יליף מג"ש דדלמא איכא מאן דלא גמר לה ותירצו וי"ל דאכלת לא קאי אביתי"ן וכו' וא"ת תיקשי לרש"י דיליף מגופיה דקרא וכתיב ואכלת משמע דשתייה בכלל אכילה וי"ל דלא ידעינן דשכר איירי בתמד שהחמיץ אלא מג"ש דשכר שכר מנזיר דאי לאו ג"ש ה"א שכר היינו דבילה קעילית א"כ עדיף טפי להוכיח מן הג"ש שהיא המלמד ולא מן התמד שהוא הלמד. זה נ"ל מספיק להפיק רצון שאלתך אע"פ שידעתי שיש עדיין דקדוקי דברים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |