שו"ת רדב"ז/ב'שכא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת על מי שנתבטל ממנו חוש הריח. אם יכול לברך להוציא את אחרים אע"פ שהוא אינו מריח דומיא דסומא שלא ראה מאורות מימיו:
תשובה דברים פשוטים אני רואה שאין בריח לא חובה ולא מצוה אין שם אלא ברכת הנהנין וקי"ל מי שאינו מחוייב בדבר אם היא ברכה של מצוה מוציא את אחרים ידי חובתם אבל ברכת ההנאה אינו כן שלא מצינו זה נהנה וזה מברך וברכת הבשמים במוצאי שבת אינה לא חובה ולא מצוה אלא ברכת ההנאה וכיון שאינו נהנה אינו מברך ולא דמי לסומא דקי"ל דפורס על שמע דהתם הוי מצוה וק"ל אפילו למי שסובר דסומא מברך בורא מאורי האש שאני התם דסוף סוף הסומא נהנה מהאור כדאיתא בההוא סומא דהוי נקיט אבוקה בידיה וכו' אבל מי שאינו מריח אין לו הנאה בריח כלל ואנן לא קי"ל הכי אלא סומא אינו מברך בורא מאורי האש אע"ג דמברך יוצר המאורות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |