שו"ת רדב"ז/ב'שא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פט"ו מהלכות איסורי ביאה וז"ל ויראה לי שחוששין לדבריה וכו' ואם אותו פלוני ממזר אינה נאמנת הבן ממזר ודאי על פיה כמו שבארנו אלא יהיה ספק ממזר ולקמיה כתב אשת איש שהיתה מעוברת ואמרה עובר זה אינו מבעלי אינה נאמנת לפוסלו והרי הבן בחזקת כשרות שלא האמינה תורה אלא לאב:
תשובה ולא שאני לך בין פנויה לאשת איש גבי פנויה שאין לו חזקת אב והוא הנקרא שתוקי אמרי בגמרא תבדק אמו וכיון שהדבר תלוי בבדיקת אמו נהי דאינה נאמנת לעשותו ממזר ודאי אבל חוששין לדבריה והוי ספק ממזר אבל נשואה שהיא מעוברת והרי העובר בחזקת בעלה אינה נאמנת להוציאו מחזקתו שהרי לא תלו הדבר בבדיקותה והתורה לא האמינה אותה הלכך אפילו ספיקא ליכא והיה לך לדקדק שדברי רבינו הראשונים הם על בבת שתוקי ובפנויה ודבריו האחרונים הם באשת איש וטעמו של רבינו כיון שאם היתה שותקת הולד שתוקי והוא ספק ממזר אם נבדקה ואמרה לממזר נבעלתי ראוי לחוש לדבריה ויהיה ספק ממזר. והוי יודע שאפי' אותו ממזר מודה שבא עליה וזה בנו אינו נאמן שיהיה ממזר ודאי שהרי אינו יכול לידע הדבר בודאי כי שמא זנתה עם אחרים והוא לא ידע ואין זה אב שיהיה לו היכר ודברים פשוטים הם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |