שו"ת רדב"ז/ב'רצז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת מעשה שהיה כך היה ראובן עלה בדעתו ללכת למדינת הים לארס יתומה ויודע הדבר לשמעון ולהיות ששמעון היה מתירא שמא תהיה ליתומה עליו תביעה של ממון הלך אז אצל ראובן ואמר לו שמעתי עליך ראובן שדעתך ללכת למדינת הים לארס את פלונית היתומה ובשביל שאני חפץ לפטור את עצמי ממנה ושלא יהיה לה כח לעורר עלי דברי ריבות באי זה ענין ותביעה שיש בה דררא דממונא באתי אצלך להודיעך שמן הראוי הוא שקודם נסיעתך תתחייב לי בחיוב גמור בשטר שריר וקים שכשתנשא לך פלונית היתומה שתעשה עמה על כל פנים שתהיה נקי ממנה ושלא תוכל היא בשום זמן מן הזמנים לתבוע ממני שום תביעה בעולם ולא מיורשי אחרי. ואם כה תעשה הרי מוטב ואם לאו יודע לך שיש יכולת בידי לעכב הליכתך לזה טוב לך להפק רצוני אם תרצה שלא יתבטל רצונך וכששמע ראובן את דברי שמעון צעק כנגדו ואמר שבשום אופן לא יעשה דבר כזה לגזול את היתומה ההיא בהיות שהוא כנגד הדין והאמת עד שלבסוף גברה ידו של שמעון והוכרח ראובן להפיק רצונו של שמעון על כרחו שלא בטובתו באונס והפצר גמור באופן שנתחייב ראובן לשמעון בענין הנזכר שאם באולי יקרה שלא יגמור ראובן רצונו של שמעון שיוכל שמעון להוציא עליו שני עדים ולהביאם אל השופט ושיעידו שהוא חייב לשמעון סך של מעות. קרה מקרה שלאחר שכבר כתבו וחתמו השטר באו העדים עדי השטר אצל ראובן ושטר החיוב בידם ואמרו לו הא לך השטר כי שמעון אינו שואל ממך כלום ואחר שקבל ראובן השטר בידו בא אחד מן האנשים אשר היו נמצאים לשם ואמרו לו לראובן דרך עצה שיתן השטר ההוא ביד בנו של שמעון וכן עשה ראובן ונתן השטר ביד בנו של שמעון ואמר לו בשעת הנתינה בזה הלשון אני ראובן נותן לך שטר זה שיהיה מופקד אצלך ושתשמרנו בעדי. אחרי כן הלך ראובן למסעו למדינת הים ונשא היתומה ההיא ויביאה אל ארצו באופן שאני שואל עתה לכ"ת אם שטר חיוב שעשה ראובן לשמעון יש בו ממש או לאו ועל זה ילמדנו רבינו:
תשובה האי שטרא חספא בעלמא הוא ולית ביה מששא ולא חששא מכמה טעמי חדא דבאונס נעשה כאשר בא בשאלה דאי איכא סהדי דידעי אונסיה לא צריך לממסר מודעא ואי מסר מודעא אע"ג דלא ידעי סהדי באונסיה אונס מיקרי דהא נ"ד למתנה דמיא ולא למכר והדבר ברור שכיון שגיזם שמעון עליו והפחידו בדבר שהיה בידו לעשותו אונס הוי וא"ת לא ילך ולא ישתעבד הא ליתא דכיון דראובן היה הולך לעשות מצוה ולישא אשה כדי לקיים מצות פריה ורביה ושמעון מעכב עליו אין לך אונס גדול מזה. ותו דהא קי"ל דאסמכתא לא קניא דהא לא נשתעבד ראובן אלא בחשבו שיוכל לרצות את ארוסתו שתמחול לשמעון וכל דאי אסמכתא הוי. ותו דאפילו מי שהלוה את חבירו מנה. והתנה עמו שיוכל לתבעו בערכאותיהם אינו יכול לתבעו בערכאותיהם וכן כתב הרא"ש בתשובה. נמצא שהעדים שילכו להעיד לפני העכו"ם עדי חמס הם. ותו כיון שראובן הפקיד את השטר ביד בצו של שמעון ולא אמר לו למסרו לאביו אלא אדרבה אמר לו יהיה מופקד אצלך ותשמרנו בעדי שאינו יכול למסרו לאביו ואם ימסרנו לאביו כל נזק שימשך לראובן הרי הבן חייב בו מדין מוסר. הנה כתבתי לך ד' טעמים לפטור את ראובן מן השטר שכל אחד מהם מספיק וכל שכן הצטרפות ארבעתם. ואתה השואל אם יש חולק בדבר תודיעני טעמו וראיותיו כי מה שנראה לי ברור כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |