שו"ת רדב"ז/ב'רצו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שבא לעיר ונשא אשה אם הוא חשוב כאנשי העיר מיד אי הוי כמי שקנה בית בעיר או לא:
תשובה אם האשה אשר נשא יש לה בית דירה לא תיבעי לך שהרי קנה אשה ובית והרי הוא כבני העיר ואפילו שהבית לא הכניסה אותה בכתובה והרי היא נכסי מלוג כיון שהוא אוכל פירות הרי יש לו בית והרי הוא כבני העיר אבל כי תבעי לך שאין לאשה בית ולכאורה היה נראה לומר דלא הוי כבני העיר דתנן סתמא כמה יהא בעיר ומשמע שדר בעיר עם אשתו אפ"ה לא הוי כבני העיר עד י"ב חדש. וגדולה מזו כתב נמוקי יוסף אפילו ירד להשתקע לא הוי כבני העיר אע"ג דאיכא גלוי מילתא שרוצה להשתקע בעיר שנשא בה אשה מ"מ לא הוה כבני העיר עד י"ב חדש. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דלאו הכי הוא חדא שכתוב במרדכי בשם רבינו בספר החכמה דוקא דומיא דחמרת וגמלת העוברת ממקום למקום ונשתהה שם אבל אדם הבא לדור שם להשתקע הוי כקונה בית דירה שם. ותו דעדיף הנושא אשה בעיר ממי שירד להשתקע דאפשר דהדר ביה ולא מיתדר ליה שפיר ולא ירצה להיות כאנשי העיר אבל הנושא אשה כיון שאינו יכול להוציאה מהמקום אשר נשאה בו למקום אחר שלא מדעתה גמר בדעתו להיות כבני העיר. ותו דכבר הסכימו דבכל ענייני המסים הרבים נקראו מוחזקים הילכך אפילו יהיה הדין בספק חייב ליתן עם בני העיר. וז"ל רבי איסרלן בתשובה סימן שמ"ב ומי שבא לעיר לגור שם אם דעתו להשתקע חייב לתת מס מיד אם נולד המס אחרי בואו כדכתב במרדכי פ"ק דב"ב בשם ספר החכמה והטעם כיון ששכר שם בית או חדר לדור בו הוי כקונה בית דירה דתנן דמחייבין אותו מיד דשכירות ליומי ממכר הוא ע"כ. ובדין השוכר אין אני מודה לו דא"כ לא משכחת דינא דמתני' שאין אדם דר בחוץ אלא בבית השכור או הקנוי והכי איתא בהדיא במרדכי ובודאי לא אמרה אלא בשוכר בית לשנה אלא שלשונו מגומגם. ומ"מ מודה אני שאם התנה עם האשה שיוציאנה לכל מקום שירצה אין כאן גילוי מילתא שרוצה להשתקע ואינו כאנשי העיר עד י"ב חדש. וכתב מהרר"י קולון שורש י"ז וז"ל ולא מבעיא לדברי רבינו ברוך בספר החכמה דלדידיה אפילו אם בא לעיר נושבת כדי להשתקע כופין אותו בני העיר לתת מיד עמהם אלא אפילו לדברי התשובה שהביא המרדכי לאחר מכאן דס"ל דאין כופין אלא א"כ קנה בית דירה וכו' ועוד שהרי הדעת מכרעת דאע"ג דפסק כאותה תשובה דאין שכירות מועיל כמו קנין מ"מ מודה הוא היכא דעביד מילי דקביעותא כגון להוציא חוקים מהעיר כאשר עשיתם דמועיל כמו קנה בית דירה דאין אדם עושה מעותיו אנפרות ע"כ וזה כאשר כתבתי דאין אדם נושא אשה ע"מ לגרשה ולהניחה. והוי יודע שכל מה שכתבתי הוא לפי הדין אבל אם יש מנהג קבוע על פי וותיקין קי"ל מנהג מבטל הלכה. עוד ראיתי שכתב מהר"ר עובדיה בפי' המשנה וז"ל והאידנא דניידי נהוג עלמא שלשים יום ע"כ וכדאי הוא לסמוך עליו וטעמא דמסתבר הוא כיון שאין קביעות לשום אדם במקום אשר ישב שם ל' יום הוי קביעותו ומ"מ לא אמרה במי שיש לו קביעות בית ואשה במקום אחר ובא לעיר הזאת להסתחר וכן המנהג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |