שו"ת רדב"ז/ב'רנא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png ב'רנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן ב'רנא   רדב"ז

שאלת אודיעך מה שנמצא בב"ר פרשת וישב יעקב וז"ל ד"א מגורי בגימטריא מאתן וחמשין ותשע מיום שאמר הקב"ה לאברהם ידוע תדע עד שעה שנתיישב אבינו יעקב בארץ מגורי אביו ולא יכולת לכוון חשבון זה כלל:

תשובה מה שאני חושב בזה הוא כי בעל המאמר סבר כמ"ד בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו ואז היתה מראת בין הבתרים כי אז נשלם ונעשה אהוב ואין זה חולק על הדרש עקב אשר שמע אברהם בקולי כמנין עקב כי בן שלש שנים התחיל לשוטט בדעתו בלא מורה ולא נשלה עד מ"ח ועל כרחנו אנו צריכין לומר שחזר אברהם לחרן אפי' לדעת האומרים כי בשנת ע' היתה מראת בין הבתרים דהא כתיב ואברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן א"כ לפי מה שכתבנו בפעם הראשונה יצא מחרן והיה בן מ"ח שכבר נשלם לגמרי אז היתה מראת בין הבתרים ואז נאמר לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך נשארו משנות אברהם עד שנולד יצחק נ"ב וששים שנה של יצחק עד שנולד יעקב קי"ב וחיי יעקב קמ"ז הרי רנ"ט ויעקב לא נתיישב בארץ מגורי אביו עד שנקבר אצל אבותיו במערת המכפלה שהרי מיד שבא לארץ כנען בקש לישב בשלוה וקפץ עליו רוגזו של יוסף וירד למצרים וא"כ לא נתיישב עד שמת ונקבר בקבורת אבותיו ומשנולד יצחק התחילה גזרת כי גר יהיה זרעך כאשר כתב רש"י פרשת בא אל פרעה ואע"ג שכתב ושלשים שנה היה משנגזרה גזרת בין הבתרים עד שנולד יצחק בעל המאמר חולק וסובר כי נ"ב שנה היו כי כשהיה נשלם בהכרת בוראו בן מ"ח שנה אז נראה אליו במראת בין הבתרים כי קודם לכן לא היה ראוי לכך וכיון שנשלם לא היה ראוי לאחר הדבר אלא מיד כרת עמו הברית כי הטוב לא ימנע טוב. ולפי שטה זו גזרת בין הבתרים התחילה משנולד יצחק דכתיב כי גר יהיה זרעך וכן אמרו רז"ל כיצד ס' שנה דיצחק ומאה ושלשים דיעקב בעמדו לפני פרעה ומנין רד"ו אשר ישבו במצרים הרי ארבע מאות שנה והשלשים היתרים על הגזרה תירץ הרמב"ן ז"ל בפי' התורה וז"ל ועוד אני אומר כי הפשט המחוור מן הכל הוא שנאמר כי הגזרה היתה ת' שנה מן היום ההוא כאשר הזכרנו והשלשים שנה האלו הם תוספות עליהם בעון הדור ההיא והאריך הרבה ע"ש. ואע"ג דלא הסכמנו עמו להיות החשבון מיום מראת בין הבתרים אלא מיום שנולד יצחק כדעת רז"ל מ"מ בטעם תוספות השלשים שנה הסכמנו עמו שהוא טעם נכון לתרץ שני הכתובים שאם נאמר שהתחיל החשבון מיום מראת בין הבתרים פשו להו לפי סברת בעל המאמר שהמראה היתה בשנת מ"ח לאברהם. כן נ"ל לתרץ זה המאמר הקשה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון