שו"ת רדב"ז/ב'רנ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
עוד שאלת פ"ד שכתב הנוגף את האשה וכו' לא חלק הכתוב בין שוגג למזיד וכו' משמע דפסק כחזקיה ובסמוך כתב אבל אם נתכוין לחבירו ונגף את האשה וכו' ומשלם דמי וולדות וקשיא לך נהי דבחדא פסק כחזקיה ובחדא כרב אדא בר אהבה מ"מ צריך טעם דהא שוגג ושאינו מתכוין כהדדי נינהו ופטורין מן המיתה ויש בשניהם עון מיתה:
תשובה מתוך דבריך נראה שאתה סובר דחזקיה ורב אדא בר אהבה פליגי ואין אני אומר כן דהא דאמר חזקיה לא חלקת בין מתכוין לשאינו מתכוין לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון היינו כשנתכוין להרוג את זה והרג את זה דאע"ג דלא נתכוין לזה מ"מ יש בו עון מיתה ולפיכך פטור מן הממון וכתבה רבינו פ"ד מהלכות רוצח ושמירת נפש והא דאמר רב אדא בר אהבה בפרק ד' וחמשה אנשים שנתכוונו זה לזה אע"ג דיש אסון לאשה יענשו איידי כשנתכונו להזיק זה את זה אע"פ שהיה אסון לאשה אין כאן עון מיתה שהרי לא נתכוונו להרוג זה את זה ולפיכך יענשו ובהא מודה חזקיה והיכא דנתכוונו להרוג זה את זה מודה רב אדא לחזקיה וזהו שכתב רבינו בהלכות חובל ומזיק בד"א כשנתכוין לאשה אבל אם נתכוון לחבירו ונגף את האשה אע"פ שמתה הואיל והמיתה בלא כוונה כלומר בלא כוונה להמית הרי זה כדבר שאין בו מיתת ב"ד ומשלם דמי וולדות דאית בה תרתי חדא שלא נתכוון להרוג ותו שלא נתכוון לאשה אבל אם נתכוון לאשה אע"פ שלא נתכוון להרוג פטור מדמי ולדות או שנתכוון להרוג אע"פ שלא נתכוון לאשה פטור מדמי ולדות וטעמא רבה איכא לחלק בין נתכוון לאשה אע"פ שהוא שוגג למי שנתכוון להזיק את חבירו והיה אסון באשה וכתב רבינו כל דבר במקומו. זה נ"ל בדעת רבינו אע"פ שאין נראה כן דעת בעל מגיד משנה אע"פ שאיני כדאי לחלוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |