שו"ת רדב"ז/ב'רלג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני עלה דמתניתין דתנן ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עבורו לא נראה וקבלן ר"ג אמר רבי דוסא וכו' מה היתה ראייתו של ר"ג ולא נזכר לא בברייתא ולא בתלמוד כמו שנזכר טעמו במחלוקת הראשון:
תשובה הנה הר"ם ז"ל כתב בפי' המשנה וז"ל ומן הדין היה להאמינם לפי שהעידו בראייה בעת הראייה ומה שלא ראוהו בליל השני אין אנו חוששין לזה ולא יחייב אותנו בשום דבר כי שמא חלשה ראייתם או כסהו ערפל ואינם מרגישים בו וכו' ודחה דברי האומר כי הירח נראה ליל שלשים ונרתע לאחור ושב אל השמש ונסתר בליל ל"א ובלי ספק דבר זה דחוי מאליו. אבל על מה שכתב הרב קשיא לי אם יש סבה כגון ערפל או חולשת הראות היכי גמרו אומר רבי דוסא ור' יהושע שהם עדי שקר ואמרו איך מעידין שילדה ולמחר כריסה בין שיניה ודילמא אין לה כרס בין שיניה אלא ע"כ צריך להעמיד מחלוקתם שלא היתה שם סבה מונעת לא ערפל ולא חולשת ראות ולא סבה אחרת. ותו קשה למה לא פירשו בברייתא טעמו של ר"ג ולא בתלמוד בהאי עובדא כדפרישו בעובדא קמייתא. ולפיכך אני אומר אחר בקשת המחילה מהרב ז"ל שהטעם שאמר כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים בא בקצרה זה בעצמו הוא טעם למעשה השני. והענין הוא כי הירח קבוע בגלגל יוצא מרכז ולפעמים תהיה בעליונו של גלגל וממהרת בירידה ואז הוא בא בקצרה ולפעמים תהיה בתחתיתו של גלגל ועולה במתון ואז היא באה בארוכה וכך אמר להם הא דאמרינן כ"ד שעי מיכסי סיהרא היינו כשבא בארוכה אבל בזמן שבא בקצרה לא משתהי כולי האי ודכוותה במעשה השני שר' יהושע כפי חשבונו לא היה אפשר שיראה בזמנו ובליל עבורו לא יראה ור"ג כפי חשבונו אמר דהיינו בזמן שהוא בא בארוכה אבל בזמן שבא בקצרה אפשר שלא יראה בליל עבורו לפי שהוא ממהר לשקוע תחת האופק ולפיכך לא נראה בליל עבורו וקבלם שהרי העידו בזמנו ואע"פ שלא נראה בליל עבורו ואין שם סבה מונעת אפשר הוא מטעמא דאמרן. ובין שיהיה הטעם מה שכתבתי או זולתו מ"מ אני סובר דחד טעמא לשני המעשים ולפיכך לא הוצרכו לבאר. עוד יש לפרש כיון שבאו עדים שראוהו בזמנו וקבלן ר"ג וקדשו את החדש אע"פ שלא נראה בליל עבורו והיה מקום לומר דעדי שקר הם כיון שכבר נתקדש סבר ר"ג לא מבטלינן קידושיה דאפי' מוטעים הוי מקודש כדאמרינן בסמוך אתם אפי' מוטעין אתם אפי' מזידין ובשלמא גבי עובדא קמייתא שבאו העדים תחלה אצל רבי יוחנן בן נורי ואמר עדי שקר הם ואח"כ באו לפני ר"ג וקבלם הוצרך לבאר טעמו של ר"ג אבל בעובדא בתרייתא כיון שבאו תחלה אצל ר"ג וקבלם כדין לא הוצרך לתת טעם לר"ג דכיון שקבלם וקדש את החדש מה שעשה עשוי אע"פ שנראה למפרע שהיה בטעות. ומה ששאלת שכל אותם שבתורה חסרים בלא וא"ו ומאי שנא הני דדרשינן אתם אפי' מועטים אתם אפי' מזידין וכו' י"ל דכל מלת אתם מיותרת דהוה מצי למכתב בכלהו אלה מועדי ה' אשר תקראו במועדם והדבר ברור דאמועדי דכתיב ברישא קאי ואמאי כתיב אתם אלא ודאי לדרשא אתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |