שו"ת רדב"ז/ב'רלב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת על ראובן שהיה פורש בים הגדול ולא היה לו פנאי לכתוב גט לאשתו ואמר לסופר לכתוב גט ולעדים לחתום בו ולשליח לקחת הגט ולהוליכו לאשתו וליתנו לה ע"מ כך וכך:
תשובה עיקר הדין תלוי במחלוקת פוסקים כי לדעת הראב"ד והר"ז הלוי והרמב"ן וכן נראה דעת הרשב"א בחידושיו ובתשובה סימן תרמ"ד וז"ל ובעל פה אפילו לפני התורף אינו פוסל דהוה ליה גזירה לגזירה כן דעת כל גדולי האחרונים דאין על מנת בעל פה פוסל אפי' לפני התורף דכולי האי לא גזרינן ע"כ. ולפי שיטה זו הא דאמר להו רבא להנהו דכתבי גיטין שתיקו לבעל עד דכתביתו ליה לתורף דגיטא היינו דלמא יטילו בו תנאי הפוסל דהיינו חוץ א"נ שלא יצוה לכתוב התנאי בגט ואפילו בעל מנת פוסל בתוך הגט. וכן דעת רבינו ירוחם ז"ל. אבל הרמב"ם פ"ת מהלכות גירושין כתב וכן אם התנה על פה קודם כתיבת התורף הרי זו ספק גירושין וכן דעת רש"י שכתב עלה דהא דאמר להו רבא להנהו דכתבי גיטי שתיקו לבעל וכו' נזפו בו שלא יזכיר שום תנאי וכן דעת התוס' שכתבו אבל לפני התורף דברי הכל פסול דגזרינן אטו חוץ ובחוץ הוא פסול גמור אפי' על פה דסבר רבא דלא נכתב לשם כריתות. ולענין הלכה כיון דאתריה דמר הוא ראוי להחמיר כאשר כתב בעל מגיד משנה ולכתחלה לא יזכיר שום תנאי קודם כתיבת התורף וכן אנו נוהגים להשתיק את הבעל ולא ידבר בתנאי עד שיכתוב הגט. אבל בנ"ד שהוא שעת הדחק רואה אני לסמוך על גאוני עולם שהתירו לכתחלה כדי שלא תשאר עגונה כל ימיה שהרי הלך הבעל. ותו שהרי לא היה לו פנאי לכתוב הגט והוא לא רצה לגרש אלא בעל מנת ולא היה אפשר בלאו הכי ולדעת רש"י ז"ל והתוספות דטעמא הוי משום גזירה בהאי גוונא לא גזרו רבנן. ותו איכא טעמא אחרינא כיון שלא הזכיר התנאי בשעה שאמר לסופר לכתוב ולעדים לחתום אלא בשעה שאמר לשליח להוליך לא היתה כוונתו שיכתוב הגט על תנאי אלא השליחות עשה על תנאי כיון דלא אפשר בגוונא אחריתי ודמיא להא דאמרינן המפרש בים והיוצא בשיירה ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויחתמו ויתנו לה שהדבר ידוע שלא נתכוון זה אלא לכתוב וליתן לה אף בנ"ד נמי לא נתכוון זה שיכתבו הגט על תנאי. וקרוב אני לומר שרבינו מודה בזה כיון שהוא שעת הדחק ואי אפשר אלא בכי האי גוונא אבל כל שאפשר שלא יזכר התנאי עד שיכתב הגט ראוי לחוש להחמיר. ובנ"ד רואה אני שאשה זו מותרת להנשא בגט זה אחר שתקיים התנאי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |