שו"ת רדב"ז/ב'רכא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי בענבים הנלקחים מן העו"ג בשנה השביעית לעשות מהם יין אם חייבים במעשר או לא:
תשובה תנן באחד בתשרי ר"ה לשמיטין וליובלות לפיכך כל הפירות שהגיעו לעונת המעשרות קודם ר"ה הרי הם כפירות שנה ששית לכל הדברים ועונת המעשרות לענבים היא משיראה החרצן שלהם מבחוץ והדבר ברור שכל הענבים הגיעו לעונה זו קודם ר"ה ואם כן הרי הם כפירות שנה ששית וחייבין במעשר ואע"ג דיין לא נגמרה מלאכתו עד שיניחו אותו בחביות וישלה הזגין והחרצנים מעל פי החבית והרי לא נגמרה מלאכת היין עד השנה השביעית מ"מ לא תלו הדבר בגמר מלאכה אלא בהגעת עונת המעשרות דתנן ושאר כל הפירות כעונתן למעשרות כן עונתן לשביעית וכתבה הרמב"ם פ"ד מהלכות שמטה ויובל וז"ל פירות ששית שנכנסו לשביעית אם היו תבואה או קטניות או פירות האילן והגיעו לעונת המעשרות קודם ר"ה הרי אלו מותרין ואע"פ שאסף אותם בשביעית הרי הם כפירות ששית לכל דבר ע"כ הא למדת שאפילו היו הענבים משדה של ישראל חייבין במעשר כיון שהגיעו לעונת המעשרות קודם ר"ה. אבל בנ"ד שהם משדה של עכו"ם אני אומר דאפילו הגיעו לעונת המעשרות בשנה השביעית חייבין במעשר דהא טעמא דפירות שנה שביעית פטורים משום דהוו הפקר לכל דאפקעותא דמלכא היא וקי"ל הפקר פטור מן המעשר ואפי' הבעלים בעצמן אין זוכין בפירות שביעית אלא מטעם הפקר ומצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית אלא יפקיר הכל ויד הכל שוין בו וכל הנועל כרמו או סג שדהו בשביעית ביטל מצות עשה. אבל עכו"ם שקנה קרקע בא"י וזרעה בשביעית פירותיה מותרין ואין דין שביעית נוהג בהם בין להקל בין להחמיר שהרי אין הדבר הפקר לפוטרו מן המעשר שהרי בדמים קנה הענבים ולא זכה בהם מן ההפקר הילכך לא שנא פירות ששית שנכנסו לשביעית או של שביעית עצמה או של שביעית שנכנסו לשמינית כיון שלקחו מן העכו"ם וגמרן ביד ישראל חייבין בתרומה ומעשרות כשאר השנים אבל לענין מעשר שני נראה שיש חלוק שאם הם של שנה ששית שנכנסו לשביעית נוהג בהם מעשר עני שהרי הם של שנה ששית ואומר לעניים אני בא מכח העכו"ם ואם הם פירות שהגיעו לעונת המעשרות בשביעית אין כאן לא מעשר עני ולא מעשר שני שלא נתחייבו באלו אלא בשאר השנים ואע"ג דחייב להפריש תרומה ומעשר ראשון לפי שאין אלו תלויין בשנים וכיון שאין הדבר הפקר ראוי לחייבו אבל מעשר שני תלוי בשנים וראשון ושני רביעי וחמישי נוהג מעשר שני שלישי וששי נוהג מעשר עני ואם אתה אומר ינהוג נמי בשביעית בשל עכו"ם לא ידענא מה ינהוג אם מעשר שני אם מעשר עני. כללא דמילתא אין הפרש בין שנה זו לשאר השנים אלא שאין צריך לפדות מעשר שני לפי שאינו נוהג בשביעית: שני אלפים רכב
שאלת ממני אודיעך דעתי על הא דתניא בסיפרי ומייתי לה פרק הישן ויהי אנשים אשר היו טמאים וגו' אותם אנשים מי היו נושאי ארונו של יוסף היו דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר מישאל ואלצפן היו שהיו עוסקין בנדב ואביהוא רבי יצחק אומר אם נושאי ארונו של יוסף היו כבר היו יכולין ליטהר אם מישאל ואלצפן היו כבר היו יכולין ליטהר אלא עסוקים במת מצוה היו וכו' וקשיא לך שפיר קאמר רבי יצחק כאשר הוכיח רש"י ז"ל ומאי טעמייהו דהנך תנאי:
תשובה לענין דינא לא נפקא לן מידי דלכ"ע אין שוחטין וזורקין על טמא מת אע"ג דהזו עליו בשביעי וטבל וראוי לאכול לערב אין שוחטין עליו אע"ג דקי"ל שוחטין וזורקין על טמא שרץ וזה שחל שביעי שלו בערב הפסח והזה וטבל דמי לטמא שרץ אפ"ה גזידת הכתוב שידחו לפסח שני אלא לענין דרוש וקבל שכר לרבי יוסי הגלילי דאמר נושאי ארונו של יוסף איכא לתרוצי שאע"ג שהיו יכולין ליטהר מ"מ כיון שלא היו יודעין אימתי יסעו ויצטרכו לשאת את ארונו של יוסף לפיכך לא טהרו עצמן אבל לרבי עקיבא קשה ואמרינן נמי בפרק האשה רב סבר לה כרבי עקיבא דאמר מישאל ואלצפן טמאי מת היו שחל שביעי שלהם ערב הפסח ואמר רחמנא ידחו לפסח שני וי"ל דהנך תנאי פליגי שלא היה אלא שמיני להקמת המשכן ובו ביום מתו נדב ואביהוא והוא שמיני למלואים שאחר שהוקם המשכן הקריב משה שבעת ימי המילואים דלדעת רבי יצחק צריך לומר שהיה משה מעמיד המשכן בכל בוקר ובוקר ומקריב קרבנותיו עליו ומפרקו והכי איתא בספרא פרשת צו את אהרן וטורח זה למה אבל יותר נכון הוא דבאחד בניסן הוקם המשכן ושימש משה שבעת ימי המילואים וביום השמיני למילואים נטמאו מישאל ואלצפן וחל שביעי שלהם בערב הפסח ולרבי יוסי הגלילי נמי לא קשיא שהרי ביום הראשון הוקם המשכן ובו ביום נאמרה פרשת פרה ולמחר שרפו את הפרה אבל עדיין לא נאמרה פרשת ויהי אנשים והיו חושבין שישחט הפסח על טמא מת כיון שהם ראויים לאכול לערב ולפיכך לא חששו לטהר עצמן כי שמא יצטרכו לשאת ארונו של יוסף ולא יפסידו קרבן פסח בזמנו שהיו דנין ח"ו כמבואר בספרי עד שאמר להם משה עמדו ואשמעה וגו' ומנא לן דפרשת ויהי אנשים לא נאמרה ביום הקמת המשכן דאמרינן בפ"ק דפסחים שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני ואם נאמרה ביום הקמת המשכן הא איכא חדש וחצי אלא ודאי בערב הפסח נאמרה. כללא דמלתא דר"ע לא ס"ל שהיה מקים המשכן ומקריב וחוזר ומפרקו אלא דברים כפשוטן שהקים את המשכן והקריב ימי המילואים וביום השמיני למילואים ולהקמת המשכן ושמיני לחודש מתו נדב ואביהוא ונטמאו מישאל ואלצפן ולא היו יכולין לטהר עצמן ולרבי יוסי הגלילי אע"פ שהיו יכולין לטהר עצמן מיום שני לניסן שנשרפה הפרה לא רצו לטהר כי שמא יזדקקו עוד לטומאה וחשבו שלא יפסידו קרבן פסח בזמנו כך נראה לי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |