שו"ת רדב"ז/ב'ריג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת על ענין מצה היוצא בה ידי חובתו בפסח אם צריך ללוש אותה אחר חצות או לא:
תשובה יש בזה ג' סברות יש מי שכתב בשם רש"י ז"ל שאם לש אותה קודם חצות אסור לצאת בה ידי חובתו ולמדו כן ממה שכתב שאין לאפות מצה של מצוה בי"ד קודם חצות כשם שאין שוחטין את הפסח קודם חצות מדאיתקש מצה לפסח וקיי"ל אין היקש לחצאין וכשם שאם שחט את הפסח קודם חצות פסול בדיעבד אף מצה נמי אם אפאה קודם חצות אין יוצאין בה ואע"פ שאני לא הבנתי זה מדברי רש"י ז"ל צריך אני לתרץ מה שהקשו עליו לפי מה שהבינו הם ז"ל. הקשו עליו א"כ דאיתקש לפסח תדחה אפייתה שבת כפסח י"ל שמודה הוא ז"ל דלא הוקש מצה לפסח אלא לענין אכילה לא לעניין אפייה אבל מ"מ גלויי מלתא בעלמא היא כי היכי דפסח אם צלאו קודם זמנו פסול אף מצת מצוה אם אפאה קודם זמנו לא יצא בה ידי חובתו. עוד הקשו עליו מהא דתניא בתוספתא אופה מצה מערב שבת י"ל דהך מצה שאינה של מצוה אבל מצה של מצוה אופה אותה במוצאי שבת. עוד הקשו עליו מהך פלוגתא דב"ש וב"ה ויוצאין במצה ישנה וי"ל דכיון דתלמודא דידן לא מייתי לה משמע דס"ל דלא פליגי ב"ש וב"ה במצה ישנה אלא בסוכה ישנה א"נ האי מצה ישנה דמכשרי ב"ה היינו של השנה שעברה שאפאה בזמנה אחר חצות. עוד הקשו עליו ממתני' דחלות תודה ורקיקי נזיר דקתני בה אם עשאן למכור בשוק יוצא בהם ידי חובתו וע"כ כשעשאן בי"ג עסקינן דתנן אין מביאין תודה בי"ד שאין מביאין קדשים לבית הפסול מפני החמץ שבה ובהא נמי איכא למימר דעשאן אחר חצות שיהיו מוכנים לו אחר הפסח ולא עשה אלא חלק המצה שבה לפיכך אם עשאן לשם הזבח ונמלך לצאת בה ידי חובתו לא יצא אבל אם עשאן למכור בשוק ונמלך יוצא בה ידי חובתו ולעולם שעשאן אחר חצות. ואע"פ שאין דעתי שרש"י אסר אפילו בדיעבד והכי משמע מדקאמר שאין לאפות מצה וכו' ומשמע שאין ראוי לעשות כך לכתחלה כיון שהוקשה מצה לפסח לענין אכילה יש לנו להחמיר גם לעניין אפייתה ולאו היקש גמור הוא אלא גילוי מלתא בעלמא כדכתיבנא לעיל אבל לעולם אימא לך דבדיעבד יצא בה ידי חובתו. וכן נראה מתשובת רב יהודאי גאון וז"ל פסח שחל להיות באחד בשבת אל תאפו מצות מיום ששי מפני מראית העין ואע"פ שמותר לאפות מערב שבת מכל מקום נראה דמכין שבת ליום טוב והדרו המצה ואפו אותה במוצאי שבת בזמנה ותאכל בזמנה ע"כ הרי לך בהדיא שאין הטעם אלא משום הידור ואינה אסורה בדיעבד. וגם ר"ת השיב דאסור שמא יאמר פסח הוא משבת שעבר ונמצאו מתקלקלים לימים האחרונים הרי שאינה אלא משום חששא בעלמא וכן רש"י ורבינו שמשון משנ"ץ שאסרו משום דאיתקש מצה לפסח לאו משום דהוי היקש גמור וכל הני רבוותא אסרו לכתחלה וכל אחד יהיב טעמא למילתיה אבל לאסור אפי' בדיעבד אין לנו. ואע"פ שזה דעתי הוצרכתי לתרץ כל מה שהקשו על רש"י ז"ל דהא מכל הנך משמע דאפילו לכתחלה יוצאין בה ואופין אותה קודם זמנה וכן דעת הרבה מן האחרונים כפשטייהו דכל הנך דמותר לאפות אותה לכתחלה קודה זמנה ונכון להחמיר לכתחלה וכן עמא דבר אבל לאסור אפי' בדיעבד אין לנו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |