שו"ת רדב"ז/ב'קפא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת על מעשה שבאו שודדי לילה כמו עשרה בני אדם ונכנסו לתוך החצר של ישראל והכו את אחד מכות גדולות ואומרים להם שתוקו וכל אחד מהם כלי זיינו בידו ולקחו כל מה שהיה בחצר ושברו קצת דלתות מהבתים שהיו בחצר ולקחו מה שהיה בהם והיה שם בית אחד חזק הדלת ואשה אחת בתוכו ושם היו עיקר הנכסים שבאו השודדים בשבילם ויגשו לשבור הדלת והאשה צועקת מבפנים והם אומרים שתוקי ופתחי הדלת ולא תפחדי וכאשר שמעה שהכו את היהודי פחדה שמא ישברו הדלת וימיתוה ופתחה הדלת ולקחו השודדים מה שהיה שם אם תקרא פשיעה כיון שהיה הדלת חזק והיא צועקת מבפנים לא היו שוברים הדלת במקבות והגרזן שמא ישמע והויא פשיעה או דילמא כיון שהיו הרבה ומזויינים שמא ישברו אותה וימיתוה שכך היו מאיימים עליה והוי אונס:
תשובה דע דלא מפקינן ממונא מאומדנא אפילו גדולה שבאומדנות כההיא דגמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו פסק הרמב"ם שהוא פטור דלא קי"ל כר' אחא וכבר ידעתם דאתריה דמר הוא הילכך אפילו תימא דהוי אומדנא דמוכחא שלא היו שוברים הדלת אין האשה חייבת כלום וכ"ש אם הספק שקול דלא מפקינן ממונא מספק וכ"ש דאומדנא דמוכח שהיו שוברים הדלת כיון שהנכסים שבאו בשבילן היו בתוך אותו בית והם רבים וכל א' כלי משחיתו בידו ואין לך אונס גדול מזה שאם היו שוברין הדלת היו מכין אותה מכת מות כאשר עשו לאותו שהיה בחוץ והיא חשבה שכבר מת בעל הנכסים המוכה ולפיכך פתחה הדלת כדי שלא ימיתוה ואין לך דבר עומד בפני פקוח נפש וכן כתב הראב"ד ז"ל בשם הגאון ומטעם זה פטור אפילו היכא דנשא ונתן ביד ואע"ג דפליג הריא"ף והרמב"ם ורוב האחרונים בנשא ונתן ביד אבל הראה ממון חבירו כ"ע מודו דפטור ופתיחת הדלת גרע טובא מהראה ממון חבירו. וא"ת כיון שהדלת סגור אין כאן אונס לא קשיא כיון דקרוב הדבר שישברו הדלת אין לך אונס גדול מזה תדע דתניא א"ל אנס הושיט לי פקיע עמיר זה או אשכול ענבים זה חייב ומוקמי' לה דקאי בתרי עברי נהרא דלא מצי שקיל ליה תידוק מינה הא אי הוה מצי שקיל אפי' על צד רחוק פטור והכא הא מצי שקלי להו אם היו שוברים הדלת. ותו דעד כאן לא מחייבינן לה התם אלא משום דאושיט ליה ונשא ונתן ביד אבל אם עשה לו גשר ועבר האנס ולקח לעצמו פטור דמציל עצמו בממון חבירו לא מחייב אלא א"כ נשא ונתן ביד אבל הראה פטור ועשיית הגשר כדי שיעבור האנס גרע טובא מהראה ממון חבירו אף הכא פתיחת הדלת גריע מעשיית גשר טובא כיון שקרוב הדבר שישברוהו והא הכא דאנס קאי בחד גיסא וישראל בחד גיסא הוי אונס דחיישינן שמא יעבור האנס ויהרגהו בנ"ד נמי אע"ג שהדלת סגור הוי אונס ואיכא למיחש שמא ישברו הדלת ויהרגוה תדע דאנוסה היתה שהרי נכסיה היו בתוך הבית ויודעת היא שיקחו אותם כאשר היה ואפ"ה פתחה הדלת מחמת אימת מות. עוד ראיה מההוא גברא דאפקידו גביה כסא דכספא אתו גנבי עליה שקלה ויהבה נהלייהו אתו לקמיה דרבא פטרוה משום דאדעתא דכסף אתו הכא נמי אדעתא דאותן משאות של הבגדים באו תדע דבע"ש באו ובליל שבת נלקחו והאשה לא היתה אמודה שיבאו לה עשרה אנשים או יותר אלא ודאי בשביל הבגדים באו. וא"ת כיון שהריא"ף פסק דאם נשא ונתן ביד חייב אפילו היכא דאיכא אונס היכי כתב הך דההוא גברא דאפקידו גביה כסא דכספא. וכו' דהא סתרן אהדדי תירץ הרא"ש ז"ל דפקדון שאני דאדעתא דהכי אפקיד גביה שיציל עצמו אי אתו אדעתא דכסא דכספא. ולי נראה דאין חלוק בין שומר לאחר ואם יש לחלק איפכא מסתברא דכיון דקבל עליו שמירתו לא היה לו לתת אותו בידים אלא ודאי ל"ש שומר או מי שאינו שומר אלא עיקר החלוק משום דאתו אדעתא דכסא דכספא כיון דאדעתא דהכי אתו לא מידי עבד ושלהם נתן להם אבל היכא דבאו סתם והציל עצמו בממון חבירו ונשא [ונתן] ביד חייב הילכך בנ"ד כיון שהדבר ברור שלא באו אלא בשביל הבגדים אפילו נתנה אותם בידים פטורה כ"ש בפתיחת הדלת שהיא פטורה. והלא כסא דכספא לא היו הגנבים יודעים את מקומה ואפ"ה פטור וכ"ש בנ"ד שהיו הגנבים יודעים מקום הבגדים שהרי אדעתא דהכי באו ולא מצאו מהם כולם בכל החצר ונתברר להם שהם באותו הבית הסגור הילכך אשה זו פטורה ואין כאן פשיעה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |