שו"ת רדב"ז/ב'קעט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני על מעשה ששחטו כבשים הרבה ואח"כ נמצא כרס נקובה ואיך ידוע מאיזה מהם הוא וכבר נמכר כל הבשר ולא נשאר אלא חצי כבש אבל עדיין לא בשלו את הבשר:
תשובה דבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים כי הרשב"א הרא"ש והר"ן התירו בהדיא שכל מה שלקחו קודם שנודע הספק מותר אבל מה שנשאר אחר שנודע הספק הכל אסור ומיהו אם היה מנהג המדינה להחמיר אין ראוי להורות היתר וכן כתב הרשב"א בתשובה וזה דעת מגיד משנה שכתב פ"ז מהלכות מאכלות אסורות דברי הרשב"א ז"ל בלי מחלוקת וכן דעת הטור שכתב ואפי' אם פירש לפנינו מותר כיון שעדיין לא נולד הספק א"כ לא נולד הספק במקום הקביעות וכו' וכן נראה נמי שהוא דעת ר"ת והרשב"א ז"ל. וכתב בספר תורת הבית בשם ר"י ובשם רב שמשון שהוא אסור וטעמא כיון שהאיסור וההיתר מעורבים זה בזה ואי שרית ליה בשפירש אתי למשקל מן הקבוע כיון שאין מקומו ניכר ולפי דברי ר"י אם לקח אדם מן המקולין חתיכה הראויה להתכבד ואח"כ נמצא טרפה במקולין אע"פ שלא נודע עד שפירשה זאת וכשנולד הריעותא במקולים לא היתה זאת בקבוע אפ"ה אסורה גזרו שמא יקח מן הקבוע הואיל ולא נודעה החתיכות הטרפות בין חתיכות ההיתר וכן דעת רבינו שמשון ז"ל כל זה לשון הרשב"א. וכתוב בהג"ה פ"ח מהל' מאכלות אסורות אחר שכתב דברי ר"י ור"ת אמר ודעת רבינו המחבר נראה כר"י כדלקמן פרק ט"ז נמצאת כי לפי מה שהבין הרשב"א בדברי ר"י ולפי מה שהבין בעל ההג"ה בדברי רבינו הרמב"ם אוסר בנ"ד. ומיהו נ"ל שאין התולדה שלמד הרשב"א ז"ל מדברי ר"י מוסכמת תדע שהרי הרא"ש בפסקיו בפרק גיד הנשה כתב תרוצו של ר"י ושל ר"ת ולבסוף כתב נראה דהלכה למעשה כדברי ר"י וכששאלו ממנו הלכה למעשה הורה להקל ואם איתא דס"ל דהא בהא תליא כדעת הרשב"א קשיא דידיה אדידיה. וגם הטור כתב דבר חשוב אינו בטל ואפי' אם פירש אחד מן התערובות אסור ולא אמרינן מרובא פריש וזה ודאי כדעת ר"י ואח"כ כתב לפיכך מי שלקח בשר מהמקולין קודם שנמצאת הטרפה ואי הא בהא תליין הוו להו תרתי דסתרן אהדדי. והר"ן נמי כתב בפרק גיד הנשה בשם התוס' דלא מקרי קבוע אלא כשהיה האיסור נודע קודם שלקח אבל אם לא נודע האיסור בשעה שלקח אע"פ שלאחר שלקח נתגלה האיסור ונעשה קבוע לא אמרינן דלהוי קבוע למפרע ונ"מ למי שלקח בשר מן המקולין ואח"כ נודע שהיתה טרפה ביניהם דשרי וכו' ואח"כ כתב תירוץ ר"י ז"ל דהתם הוא דאיכא למגזר שמא יקח מן הקבוע לפי שהאיסור מעורב ואינו ניכר ואי שרית ליה אתי למשקל מן הקבוע וכו' ואם איתא דהא בהא תליין לא הוה מזכי שטרא לבי תרי. וגם התוס' אמרו שהלכה למעשה כדברי ר"י כאשר כתב הרא"ש ז"ל הילכך ע"כ כל הני רבוותא לא סביר להו מה שלמד הרשב"א מדברי ר"י ז"ל והטעם לע"ד דלא אמר ר"י דחיישינן שמא יקת מן הקבוע אלא בזמן דאיכא קבוע דהיינו לאחר שנתגלה האיסור ונודע שהיתה שם טרפה אבל קודם שנודע האיסור אין קבוע למפרע ואפי' שיבוא ליקח משם אין זה לוקח מן הקבוע אלא מהרוב וא"כ לא תליא האי דינא במה שכתב ר"י ז"ל. הילכך מה שכתב בעל ההג"ה ונראה מדברי רבינו המחבר כר"י לאו על התולדה שהוליד הרשב"א מדברי ר"י קאמר שלא מצינו לזו רמז בדברי הרמב"ם ז"ל פט"ו ולא בזולתו אלא על עיקר הדין של ר"י קאמר לאפוקי מדברי ר"ת שהוא מתיר כשנכנס זאב לעדר ודרס ב' או ג' בהמות מטעם דכל דפריש מרובא פריש וזה פשוט אצלי שאין דעת שאר המפרשים להוציא תולדה זו מדברי ר"י ז"ל כאשר עשה הרשב"א. וכיון שכן נ"ל להלכה למעשה להתיר בנ"ד חדא שהרשב"א ז"ל שהוא בעל התולדה הוא מיקל כאשר מפורש בספר תורת הבית ובתשובתו ואפי' לפי מה שהבין בדברי ר"י הרי יש רבים כנגדו והוא אחד מהם וכ"ש לפי שטת שאר המפרשים שלא למדו כן מדברי ר"י הוי נ"ד מוסכם להקל וכן הדעת נוטה דאיכא כמה ספיקי חדא שהרי כשנתערבו הכבשים נתבטלו. ברוב שהרי כבשים שלמים לא הוו חתיכה הראויה. [להתכבד] ובטילי וכיון שנתבטלו שוב לא הוי קבוע ואפילו את"ל יש כאן קבוע דילמא אין קבוע למפרע ואפי' את"ל יש קבוע למפרע והוי כמחצה על מחצה כל אחד מצי למימר אני מן ההיתר לקחתי ואפילו באו לישאל בבת א' מצי למימר הטרפה נשארה במקולין ותו דהתורה חסה על ממונן של ישראל ותו דמעשה שהיה ערב שבת היה ואין שם פנאי לשחוט אחרים ונמצאו נמנעים משמחת עונג שבת ומכל הני טעמי התרנו להם. ומ"מ אם היה מנהג המקום להחמיר מניחים אותם ויעשו כמנהגם כאשר כתב הרשב"א בתשובה ואותו חצי הכבש הנשאר אחר שנודע הספק הרי הוא אסור ואם לקח אפי' חתיכה שאינה ראויה להתכבד אסור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |