שו"ת רדב"ז/ב'קנא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png ב'קנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן ב'קנא   רדב"ז

מעשה שהיו ישראלים במסבה ולקח אחד מהם חתיכת לחם ונתן לחבירו ואמר לו בתך מקודשת לי בפת זה ולקח חבירו הלחם ואכלו ולא היו שם זולת שני אחים ואחד מן השוק ושאלת אם הם קידושין או לא:

תשובה תנן בפ"ק דמכות מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אף שלשה וכו' א"ר יוסי בד"א בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר רבי אומר אחד דיני נפשות ואחד ד"מ [ואימתי] בזמן שהתרו בו כלומר הפסולים או הקרובים אבל לא התרו בהם מה יעשו שני אחים שראו באחד שהרג את הנפש כלומר עם אחד מן השוק וכי מפני שהיה האחד רואה המעשה תבטל עדות השאר שכוונו להעיד ושיילינן עלה בגמ' היכי אמרינן להו כלומר בשלמא בדיני נפשות ידעינן המכוון להעיד מי הוא ע"י ההתראה כי כל המתרה מתכוין להעיד אבל בדיני ממונות דלא בעו התראה במה יודע מי הוא המכוין להעיד אמר רבא הכי אמרינן להו למחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו אי אמרי לאסהודי אתינא נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה כלומר עדות כולם בטלה שהרי נשתתפו בעדות אי אמרי למחזי אתינא מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש. לישנא דמתני' נקט דבדיני נפשות לא הוה קשיא לן מידי אלא מה יעשו שני אחין שראו באחד שחבל בחבירו או שהלוהו אלא מי שבא לראות ולא נתכוון להעיד לא נשתתף בעדות ויתקיים העדות באותן שכוונו להעיד. ואיפליגו רבוותא בפירוש דהאי סוגיא איכא מאן דמפרש דאשעת מעשה שיילינן להו דאז הוא עיקר העדות וכן כתב רש"י והרמב"ם ז"ל ורוב מפרשים ויש אומר דאשעת עדות שיילינן להו כלומר עכשיו כשבאתם לב"ד ונפקא מינה דאלו לפי פי' הראשונים אם אמרו לאסהודי אתינא מתחלה וכ"ש אם הזמינום להעיד נפסלה כל העדות ולפי הפי' השני אפילו הזמינום להעיד וכ"ש כשלא הזמינום אלא שנתכוונו הם להעיד אין נפסלין אלא א"כ נצטרפו עם הכשרים בב"ד והיינו דאמרינן להו למחזי אתיתון או לאסהודי אתיתון כלומר אתיתון עכשיו שאין נפסלין אלא כשנצטרפו בקיום דבר שנאמר על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר וזה דעת ר"י וכתב הרמ"ה ז"ל דהא דאמרינן אי אמרי למחזי אתינן עדותן כשרה דוקא דלא אסהידו בהדי הדדי בב"ד בתוך כדי דבור אבל אם העיד וכל אחד בתוך כדי דיבור של חבירו עדותן בטלה דעיקר עדות בשעת הגדה הוא עכ"ל. ואמרינן בגמ' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ורב נחמן אמר הלכה כרבי ופסקי רבוותא כרב נחמן דאמר הלכה כרבי זו היא הצעת הסוגיא. ומעתה נבאר נ"ד דלפי הפירוש הראשון לא שייך למשיילינהו שהרי המעשה נעשה פתאום ולא ישבו לא לראות המעשה ולא להעיד ולפיכך הדבר ברור דהוו קדושין ויתקיים העדות באחד מן האחין והרחוק ואע"ג שלא נתכוונו להעיד בעת המעשה עתה יבאו לפנינו ויעידו על מה שראו שכיון שאין כאן פיסול עדות שכבר נסתלק האח האחד יכולין להעיד על מה שראו בין נתכוונו להעיד בין לא נתכוונו להעיד וכן העלה הרשב"א בשם הרמב"ן בתשובה סימן תקפ"ט וז"ל ומ"מ כל שלא נתכוונו לדברי כולם אין ראייתם פוסלת וכמדומה אני שמעשה היה וכן הורה הרמב"ן הלכה למעשה שכל שיש קרובים ורחוקים אין חוששין ע"כ. ואין לחלק בין היכא דאיכא סהדי אחריני לקיים דבר לנ"ד שאין שם אלא אחד מן האחים ואחד מן השוק דהא תנן במתני' בהדיא מה יעשו שני אחין וכתב רש"י מה יעשו שני אחין ואחד מן השוק באחד שהרג וכו' והרי זה כנ"ד ממש וטעמא רבה איכא כיון שנחלק העדות מה לי אחד מן האחים מה לי אחרים ומ"מ הדבר ברור אפילו לבעלי שיטה זו דאפילו שלא נתכוונו בתחלה להעיד כנ"ד אם באו לב"ד שני האחים עם הרחוק והעידו לפני ב"ד על המעשה בתוך כדי דבור נפסל כל העדות והיינו דכתיבנא לעיל בשם הרמ"ה ז"ל ואם עדים לא העידו אלא ששאלנו למה באתם ואמרו להעיד באנו דוחין את האחים ותתקיים העדות בשאר ובנ"ד שאין שם אלא עד אחד אין חוששין לקדושיו. ולפי השיטה השנית שייך שפיר בנ"ד שאלה אע"פ שבתחלה לא נתכוונו להעיד שיילינן להו עתה שבאתם לב"ד למה באתם אם אמרו להעיד באנו כל העדות בטלה ואין כאן קדושין ואם אמרו לראות באנו ולא להעיד מוציאין אחד מן האחים והשנים מעידין מה שראו והרי היא מקודשת. כללא דנקטינן מהאי שקלא וטריא לענין נדון דידן שאם אמרו לראות באנו מתחלה ועד סוף הרי היא מקודשת ואם אמרו להעיד באנו מתחלה ועד סוף נפסלה כל העדות ואין כאן קדושין לכ"ע וכן אם העידו יחד בתוך כדי דבור לכ"ע ואם בתחלה אמרו להעיד באנו ועדיין לא העידו פלוגתא ואע"פ שיש לפסוק כדעת רש"י והרמב"ם ונפסל כל העדות ואין כאן קדושין הנ"מ להלכה אבל למעשה יש להחמיר ולהצריכה גט משום חומרת אשת איש ואין העדות נפסל עד שיעידו יחד הפסולים והכשרים בתוך כדי דבור. ואם אמרו בתחלה לראות באנו כנ"ד שנעשה המעשה בפניהם פתאום וכשבאו לב"ד אמרו להעיד באנו אבל עדיין לא העידו גם בבא זו במחלוקת כי לפי השטה הראשונה עיקר העדות הוא בשעת הראיה וכיון דבשעת עיקר העדות לא נתכוונו להעיד אע"פ שבאו לב"ד להעיד כיון שעדיין לא העידו אין מצטרפין ותתקיים העדות בשאר וכן בשני אחים תתקיים באחד מן האחים ואחד מן השוק ולפי השטה השניה כל העדות בטלה ולענין הלכה למעשה חיישינן לחומרת שני הפירושים משום חומרת א"א:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון