שו"ת רדב"ז/ב'קלה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני על מה ששנינו בספרי אמר לו פינחס למשה כשם שפקדתנו כן עשינו לא ידענו מה פקד אותם ואם עשו מה שפקד על מה כעס ואם עברו על מה שפקד ולפיכך כעס ח"ו שפינחס וכל פקודי החיל שהיו צדיקים גמורים עברו על מצות משה רבינו:
תשובה סתמא דמילתא ראית מה שכתב הרב הגדול הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה והוא ז"ל כתב בה שני דברים נכונים והריני כותב דרך שלישי למלאת שאלתך אע"פ שאין בדברי צורך אחר דברי הרב ומשום יגדיל תורה ויאדיר. הנה הקב"ה אמר למשה צרור את המדינים והכיתם אותם וגו' ומשה אמר פרשה זו לכל ישראל והיתה שגורה בפי הכל ובשעת מעשה אמר נקום נקמת בני ישראל וגו' וסמך על מה שכבר אמר לו בתחלה וכן משה לא פקד אותם זולת מה שכבר היו יודעים בתחלה ופינחס אמר (כיון) שלא להחרים אותם (אין) [היא] כוונתו יתברך אלא להכות את הזכרים כאשר ביאר הכתוב כי צוררים הם לכם וגו' והגדולים היו בעצה ולא הטף ואפי' הנשים אנוסות היו לזנות על מצות אביהן ובעליהן וכן עשו ומשה קצף עליהם ואמר החייתם כל נקבה וגו' נהי דאנוסות היו [מ"מ] בא לישראל תקלה על ידם והא כתיב ואת הבהמה תהרוגו והלא [גם] הבהמה אנוסה ואין בה דעת וכן נראה ממה שאמר הן הנה היו לבני ישראל וגו' כיון שבאה תקלה לישראל על ידם חייבי מיתה הן ולפיכך צוה להרוג את כל אשה יודעת איש למשכב זכר שכולן היו בספק נבעלו לישראל ואת טף הזכרים משום נקמה כאשר כתב הרב ופינחס היה סובר דוקא בבהמה נוהג דין זה ולא בנכרית אלא בשעת מעשה כאשר עשה עוד ועוד דקי"ל חייבי מיתות שנתערבו עם אחרים פטורים כולם והכא כולם היו בספק שהרי לא נבעלו כולן לישראל ומשה רבינו קצף שהדין לחוד ונקמה לחוד וכן תמצא שלמד הרמב"ם ז"ל שהנכרית שנבעלה לישראל הרי היא במיתה ממה שצוה משה וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו משמע שעתה נתפרש דין זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |