שו"ת רדב"ז/ב'קלד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני איך התירה תורה שפחה לעבד עברי וכי מפני שעבר עבירה אחת שגנב נתיר לו לבוא כמה ביאות אסורות. ותו שהוא לאו שנתן לתשלומין וכיון שמכרוהו ופרעו הגנבה פטור הוא ונתקן הלאו:
תשובה קושיא זו לא תפול לפי שטת הרמב"ם והנמשכים אחרי דקרא דלא יהיה קדש היא אזהרה לבא על הפנויה והבא על השפחה אין בה איסור תורה כלל ורבנן הם שגזרו על השפחה והעבד הניחו אותו כדינו כדי שיעבוד את רבו ביום ובלילה ומשלו נתנו לו אבל לדעת אונקלוס שכלל הבא על השפחה בכלל לא יהיה קדש וסובר שיש בשפחה לאו מן התורה יש קצת שאלה אבל קושטא דמילתא דהתורה אסרתה והתורה התירתה לעבד עברי מידי דהוה אאשת אח שהיא אסורה בכרת והתורה התירתה כשמת בלא בנים והרי נדה ג"כ בכרת ודם טוהר מותר מן התורה ומקור אחד הוא והתורה אסרתו והתורה התירתו ובכמה דוכתי אשכחן היתר הבא מכלל איסור. ואם אתה שואל טעם הדבר אע"ג דלא קי"ל כרבי שמעון דדריש טעמא דקראי מ"מ ארז"ל בדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו אמרה תורה הוא תפס אומנותו של גנב הראשון נחש הקדמוני שגנב דעת האשה ודעת המקום והשוה עין רואה לעין שאינה רואה יהיה עונשו שיוליד עבדים וסתם עבדים גנבים הם והוא יצא בשש ובניו ימלאו את מקומו וילכו בדרך אשר בחר לעצמו ואם אמור יאמר העבד וגו' אמרה תורה כיון שעדיין תופס דרכו ילקה במרצע ויעבוד לעולם דקיי"ל מכרוהו ב"ד נרצע מוכר עצמו אינו נרצע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |