שו"ת רדב"ז/ב'קכג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני עלה דהא דאמרי אין מבטלין איסורין של תורה לכתחלה ואם עבר ובטלן מותרין לאחרים ולא למבטל הרי שהיו אחרים סמוכין על שלחנו ומזונותם עליו אם מותר להם או לא:
תשובה כיון דטעמא הוי משום דקנסינן ליה משום דעבד איסורא כל היכא דמטי ליה הנאה מיניה איכא למקנסיה דאי לא תימא הכי מה הועילו חכמים בתקנתם לעולם יבטל האיסור כדי שיאכלו אותו אותם שמזונותם עליו דהא קא משתרשא ליה. ותו דחדוש הוא מה שכתב רבינו יראה לי כיון שהוא קנס אין אוסרין תערובת זו אלא על זה העובר וכו' משמע דסתמא היה ראוי לאסור אותו על כל העולם אלא כיון דטעמא הוי משוס קנס אין אוסרין אותו על אחרים ותפסת מעוט תפסת דוקא לאחרים שאין מזונותם עליו אבל הנך דמזונותם עליו לאו אחרים נינהו וזה נ"ל פשוט:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |