שו"ת רדב"ז/ב'קיח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלה אם יש סמך שנהגו שאין מנקרין ירך החיה אלא נוטלין את גיד הנשה לבד:
תשובה מנהג טעות הוא כנגד ההלכה ומפני שראו דתנן בכמה דוכתי חלבו של גיד חשבו דמטעם חלב נאסר מה שבתוך הירך וכיון שחלב החיה מותר גם זה מותר ולא היא דלא נאסר משום חלב אלא משום דישראל קדושים ונהגו בו איסור וג' דינין יש בגיד הוא עצמו אסור מן התורה חטיטה אסורה מדרבנן ושומנו של גיד משום דישראל קדושים הם ונהגו בו איסור הילכך אין בין ירך של בהמה לירך של חיה כלום תדע שהרי הקנוקנות כתב הר"ן שהם משום ישראל קדושים הם נהגו בו איסור והקנוקנות אינם חלב כדי שנתיר אותם בחיה וכמו שאלו אינם מטעם חלב גם השומן אינו מטעם חלב אלא משום לתא דגיד דהא שומנו של גיד קרינן ליה ואע"ג דתנן חלבו מותר וקאי אגיד לא קשיא דכל דבר שמן קרינן ליה חלב דכתיב חלבו האליה וכתיב חלב כליות חטה וכיון דתנן גיד הנשה נוהג בבהמה ובחיה ואמרינן עלה ומודה שמואל שאסור מדרבנן דתליא שומנו מותר וישראל קדושים נהגו בו איסור ואמרינן דצריך לחטט אחריו ולא מפלגינן בין בהמה לחיה משמע שכל דיני גיד הנשה שוין בהם. ומפורש תמצא במרדכי ריש פרק גיד הנשה השיב ר"י בר יהודה לרש"י על ירכי החיות מצוה לנקרו כמו של שור וכבש ועז וכל שאסור בירך בהמה אסור בירך חיה ובשוק שלמטה הימנה שקורין צנקרון בלעז וכן השופי שעל גיד הנשה ובין הפרשות שקורין אנקא צריך העצם של בוקא דאטמא ניקור כמו של בהמה שהגיד נכנס תחת אותו עצם ואם יש אדם שמפטפט כנגד דבר זה ראוי לנדותו ונוטה לצד מינות לפי שלא חלקו חכמים בין חיה לבהמה אלא בחלבים הקרבים לגבי המזבח אבל הגיד וכל הבא מכחו אסור בשל חיה כמו בשל בהמה וכדתנן נוהג בבהמה ובחיה ושומנו ישראל קדושים הם ונהגו בו איסור וראוי להחמיר בו כדגרסינן בני הזהר בשל סופרים יותר משל תורה שדברי תורה יש בהם עשה ולא תעשה ובדברי סופרים העובר עליהם חייב מיתה ומה ששנינו בו ישראל קדושים הם ונהגו בו איסור זו היא דברי סופרים עכ"ל ז"ל. ומה שכתב שלא חלקו חכמים בין חיה לבהמה אלא בחלבים הקריבים על המזבח לאו למימרא שכל החוטין האסורים משום חלב יהיו אסורים בחיה כמו בבהמה אלא הכי קאמר בחלבים הקריבים על המזבח וכל הבא מכחם דהיינו כל החוטין האסורין משום חלב שבתוך הבהמה הם מותרים בחיה ולא יוציא מזה הכלל אלא ירכי החיה שלא נאסרו משום חלב אלא משום גיד וכן הדין בשליל למאן דפסק דחלבו מותר צריך ליטול את הגיד ולחטט אחריו והקנוקנות והשומן כמו הירך של הבהמה שהמתיר לא התיר אלא חלבו לבד אבל הגיד וכל הבא מכחו לא התיר ודינו כדין החיה כדכתיבנא. ודע אע"פ שכתבתי זה לא תחשוב שאני מתיר חלבו של שליל אלא דעתי כדעת המחמירים לאסור גידו וחלבו ואם לא שלמו לו חדשיו הכל מותר בכל בבהמה תאכלו שהכל ניתר בשחיטת אמו ותו לא מידי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |