שו"ת רדב"ז/ב'צז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png ב'צז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן ב'צז   רדב"ז

שאלת ממני ראובן קנה משמעון מאה או מאתים ככרים ברזל שהם אלף או אלפים חתיכות ואמר שמעון לראובן שהברזל הנ"ל הוא תוך ספינת ראיס פלוני ושהוא עשה שליח לראיס פלוני הנזכר שיקנה הברזל הנ"ל מפני שהתורגמים פורעים פחות מהיהודים ונתרצה ראובן לקחת הברזל תוך הספינה בלא קנין ובלא משיכה ובלא משקל ואח"כ בא לוי וקנה מראובן הברזל הנ"ל ולא משך ולא קנה בקנין סודר ולא שקל ולא העמיד ראובן לפני הריא"ס כדי ליתן לו הברזל אלא שאמר ראובן ללוי הנה הברזל הנ"ל תוך הספינה אם תרצה לקנותו קנה ונתפשרו ביניהם וקנה לוי מראובן הברזל הנ"ל ונתן לו מקצת הדמים ושאר הדמים זקפן עליו במלוה ונטל לוי קנין לשלחם לו (מלובשים) מעירו בענייני סחורה ונסע לו עם הספינה מהנמל ובאמצע הדרך בלבב ימים נלכדה הספינה ונטבעה ולא הגיעה אל מקום חפצה בעונות באופן שלא הגיע לידי לוי מהברזל כלום ועתה תובע ראובן מלוי את החוב אשר נשאר עליו משארית דמי המכר ולוי טוען ותובע אף הדמים שנתן לו באמרו כי המכר לא הגיע לידו שנטבע בים והמכירה לא היתה בקנין סודר ולא משך ממנו ולא משלוחו התוגר ולא שקל ולא הגיע למחוז חפצו כדי לפרוע שכירות ולכן השיב לי את מעותי. ילמדנו רבינו ענין המשפט ומה דינו:

תשובה הדין עם ראובן וגובה את שארית מעותיו מלוי כי המכר קיים מכמה טעמי חדא דלא תקנו משיכה אלא בסתם מכר אבל אם פירש לו והתנה עמו שיתקיים המכר בנתינת המעות כדין תורה המכר קיים דכל תנאי שבממון תנאו קיים והכא בנ"ד כיון שלא היה אפשר במשיכה נתרצה לוי לקנות בלא משיכה כאשר קנה ראובן משמעון בלא קנין ובלא משיכה כאשר בא בשאלה והוי כאלו התנה עמו בפירוש שתקנה בלא משיכה. ותו דמנהג הסוחרים הוא לקנות ולמכור על דרך זה בלא קנין ובלא דמים ובלא משיכה מידי דהוה אסטומתא דאם היה מנהג המדינה לקנות בה קצה ואין אחד מהם יכול לחזור בו וכתב עלה הרשב"א ז"ל וז"ל ושמעינן מינה כי המנהג מבטל ההלכה בכל כיוצא בזה שבכל דבר שבממון על פי המנהג קונין ומקנין הילכך בכל דבר שנהגו התגרים לקנות קונין ע"כ. ובנ"ד מנהג הסוחרים לקנות ולמכור כיוצא בזה וכן קנה ראובן משמעון ועל הדרך שקנה ראובן משמעון נתרצה לוי לקנות מראובן. ותו שאני רואה בנדון זה קנין גמור שהרי בשעה שכתבו שטר חוב על לוי על שארית הדמים פירשו בתוך השטר מצד שקנה לוי מראובן כך וכך ברזל בכך וכך מעות וקנו מלוי על זה נמצא הקנין מקיים המכר והחוב שהרי הודה לוי שקנה ונתחייב וקנו מידו והדבר ברור דהיכא דאיכא קנין אין צריך לא משיכה ולא דמים. ואם לא פירשו בשטר מצד מה בא זה החוב אלא שטר חוב סתם הא קי"ל דמתחייב אדם בקנין במה שלא היה חייב כלל ואם היה ראובן רמאי יכול לתבוע ממון החוב זולת דמי הברזל הילכך גובה חובו מלוי ממה נפשך. ותו דגם משיכה אני רואה כאן שבשעה שנסעה הספינה ונמשכה עם הברזל לדעת לוי והוא בתוכה היש לך משיכה גדולה מזו. ותו דגם שכירות המקום יש כאן כיון שהספינה היתה מושכרת לראובן להוליך הברזל וקנה לוי הברזל חזר השכירות על לוי וקנין הברזל וקנין השכירות באו כאחד וכ"נ ממה שבא בשאלה וז"ל ולא הגיע למקום חפצו כדי לפרוע שכירות המקום ע"כ משמע דמשוכרת היא ללוי אלא שעדיין לא פרע השכירות ואין פירעון השכירות מעכב כי השכירות נקנה דדרך קנין המכירה והספינה נקנית במשיכה והרי נמשכה הספינה לדעת לוי והוא בתוכה. ותו איכא הכא אומדנא דמוכח שדעת שניהם היא שיגמר המכר בלא משיכה מיד דאנן סהדי שלא נתרצה ראובן שיהיה אחריות הים עליו והריוח יקח אותו לוי וגם לוי כך היה דעתו שאם תגיע הספינה לשלום שלא יוכל ראובן או שלוחו לחזור בו דאלת"ה לקתה מדת הדין ואע"ג דפסק הרמב"ם ז"ל דלא מפקינן ממונא אפי' בגדולה שבאומדנות כי ההיא דגמל האוחר בין הגמלים דפסק כחכמים דפליגי עליה דר' אחא ולא אמרינן בידוע שזה הרגו מ"מ הרא"ש ורבים מהאחרונים פסקו כר' אחא דאמר בידוע שזה הרגו ולא תחשוב שאני פוסק שלא כדעת הרמב"ם אלא שאני אומר דאפי' הרמב"ם מודה בנ"ד כיון דאיכא אומדנא דמוכח והנך טעמי דכתיבנא לעיל. ולענין המשקל מתוך השאלה נראה שהיה ידוע להם דאי לא תימא הכי איך כתבו עליו שטר חוב על שארית דמי הברזל אם לא היה ידוע להם כמה משקלו. ואפי' שלא היה ידוע כמה משקלו כיון שקנה לוי באחת מדרכי הקנין אין המשקל מעכב כיון שפסקו כל ככר בכך הרי סמכה דעת שניהם והכי תניא ברשות לוקח כיון שקבל עליו המוכר קנה לוקח אע"פ שעדיין לא מדד ע"כ הכא נמי לא שנא. זה נראה לי פשוט והודיעני אם יש חולק ואת טעמו וראייתו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון