שו"ת רדב"ז/ב'עט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת על מה שכתב הרב בפירוש המשניות דסנהדרין פ' ארבע מיתות וז"ל מותר להסתכל בכלה בשעת ברכה ואע"פ שהיא אשת איש והיא ערוה ואסור להסתכל בה אחר כן וכו'. וקשיא לך דאסיקנא עלה פ"ב דכתובות ולא היא:
תשובה אדקשיא לך על הרב על יש אומרים קשיא נמי שהביא הטור בשם אביו ז"ל יש אומרים שביום ראשון מותר להסתכל בה שהוא עיקר החיוב כדי לחבבה על בעלה וליתא דאפי' שעה אחת אסור להסתכל בה ע"כ. וצריך לתרץ לפי שיטה זו דהא דאמרינן בגמרא ולא היא לא קאי אכולא מילתא אלא אשאר הימים קאי ולא אשעת ברכה דאמרינן מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ולא היא דבשעת ברכה איכא טעמא חבוב בעלה ולא שאר הימים. וראיתי מי שכתב להביא ראיה ליש אומרים מהא דתנן שיצאת בהינומה וראשה פרוע משמע דבאותה שעה מותר להסתכל בה כדי להעיד עליה ואינו נכון אצלי דראיה לחוד ולהסתכל לחוד שלא אסרו אלא להסתכל בפניה אבל לראות אותה אם היא יוצאת בהינומה וראשה פרוע מותר הוא ודבר זה אפשר הוא מבלי שיסתכל בפניה. ומיהו נראה לי שהרב ז"ל חזר בו בחבור שלא הזכיר חלוק זה של כלה וסמך על מה שכתב פכ"א מהלכות איסורי ביאה וז"ל והמסתכל אפי' באצבע קטנה של אשה ונתכווין ליהנות כמו שמסתכל במקום התורף וכו' ומותר להסתכל בפני הפנויה וכו' משמע שכל אשה שהיא ערוה אסור להסתכל בפניה וכן היא הסכמת רוב הפוסקים דאפי' כלה בשעת הברכה אסור להסתכל בפניה כפשטא דסוגיא דאמרינן ולא היא דמשמע דקאי אכולא מילתא אפי' בשעת הברכה דאם איתא דאשאר הימים קאי הוה ליה לפרושי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |