שו"ת רדב"ז/א'תרצח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'תרצח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'תרצח   רדב"ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(תרמח) שאלה על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהלכות ס"ת וז"ל ומותר לכתוב שלש תיבת בלא שרטוט יתר על זה אסור ובפ"ד מהלכות חליצה כתב שאסור לכתוב שלש תיבות בלא שרטוט ע"כ:

תשובה יפה שאלת ליכא ולמימר דאיכא טעות סופר שהרי בעל הגהה כתב עלה דההיא דפ' ז' וז"ל גרסי' פ"ק דגטין במתניתא תנא ג' כותבין ד' אין כותבין אך סמ"ג פסק כר' יצחק דאמר שנים כותבין שלש אין כותבין וכן מוכח גבי גט חליצה דאסור לכתוב ג' תיבות בלא שרטוט ובהלכות חליצה כתב וז"ל שאסור לכתוב ג' תיבות וכו' וכן פי' ר"י ז"ל והסמ"ג והתוספות כר' יצחק דאמר הכי בפ"ק דגטין ולא כמתניתא דתני ג' כותבין ד' אין כותבין ע"כ. הילכך ליכא טעותא ולא ניחא לן למימר שחזר בו הרב ז"ל כיון שלא הזכירו זה הראשונים ז"ל. ותמהתי על בעל הגהה שכתב שתי הלשונות וראה דפליגי דידיה מדידיה ולא דבר בו כלום ולפיכך צריך טעם. גרסינן בפ"ק דגטין א"ר יצחק שתים כותבין כלומר בלא שרטוט שלש אין כותבין במתניתא תנא ג' כותבין ארבע אין כותבין ואע"ג דאין דרך האמורא לחלוק על הברייתא יודע היה שאינה עיקר כך תירצו התוספות. ומ"מ הרב ז"ל סובר שאין לנו להניח דברי הברייתא מפני האמורא ופסק הלכה כותיה והיינו הך דהלכות ס"ת וטעמא דמלתא שראה דברי הברייתא משום דסתם כותבי כתבי הקדש בקיאין הם וכותבין שלש תיבות ישרות בלא עקום כלל אפילו בלא שרטוט אבל יתר משלש לא. אבל כתיבת גט יבמין מסורה לכל אדם אפילו היבם בעצמו ואפי' שאין יכול לאמן ידיו לכתיבה ולפיכך ראה הרב ז"ל דבריו של ר' יצחק גבי גט יבמין דשתי תיבות יכול כל אדם לאמן את ידיו בלא שרטוט אבל שלש לא דהא ליכא אלא ג' תיבות לא חפצתי לקחתה אפי' הכי בעי שרטוט מטעמא דאמרן שאין כל אדם יכול לאמן ידיו ומשום הכי פסק כר' יצחק. כללא דמלתא אם הוא אומן מותר לכתוב ג' תיבות בלא שרטוט ואם הוא הדיוט אין כותב אלא שתי תיבות בספרי הקדש. אבל גט חליצה אפי' שהוא אומן בקי אינו כותב בלא שרטוט שלש תיבות כדי שלא יבא גם ההדיוט לעשות כן ונמצא כותב כתיבה עקומה וכל פסוקי כתבי הקדש צריך שתהיה כתיבה ישרה ולכן נקראת אשורית שהוא מאושר בכתבו ולא תחוש לדברי האומר שהוא טעות סופר בהלכות ס"ת שהרי בדקנו בכל הספרים הישנים ובכולן הוא כספרים שלנו. וכבר ראיתי אחד ממפרשי הרמב"ם ז"ל בלשון ערב ונראה שהוא קדמון והקשה קושיא זו והעלה אותה בצ"ע וכמעט שסגר הדלת בפני התשובה ואני כתבתי מה שנ"ל וסיעתא דשמיא היא. והנראה לע"ד כתבתי:

[אלה המה השו"ת ללשונות הרמב"ם אשר היו מפוזרים בח"ד. ]


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון