שו"ת רדב"ז/א'תרצו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(תקפו) שאלת ממני על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות כלאים וז"ל הילודים מן הכלאים אם היו אמותיהן מין אחד מותר להרכיבן זה על זה. ואם היו שני מינין אסור להרכיבן זה על זה ואם הרכיב לוקה וכן אם הרכיב זה הנולד אפילו על מין אמו לוקה כיצד פרד שאמו חמור מותר להרכיבו על פרדה שאמו חמור וכן כל כיוצא בזה ע"כ. וקשיא לך מה נפשך אי פסק כחנניה דאמר חוששין לזרע האב א"כ כל פרדות אחת הן ומותר להרכיבן זו על זו דבכל אחת יש צד חמור וצד סוס והכי איתא בגמ' בהדיא פ' אותו ואת בנו. ואי פסק כר' יהודא דאמר אין חוששין לזרע האב הא איבעיא לן בגמ' אי לר' יהודה פשיטא ליה דאין חוששין או ספוקי מספקא ונפקא מינה להתיר פרד עם האם ומסקינן דספוקי מספקא ליה ופרד עם האם אסור וכיון דמספקא ליה מלקות מאן דכר שמיה דדלמא חוששין לזרע האב ואין כאן איסור דנהי דמשום ספיקא אסרינן בין על מין אמו בין שאינו מין אמו אבל מלקות ליכא כלל. ואי פסק כר' אבא דא"ל לשמעיה כי מעיילת כודנייתא בריספק עיין להנך דדמיין להדדי ועייל לי אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב ומשמע ליה אין חוששין כלל וליכא ספיקא ופליג ר' אבא אהאי דמסקינן ש"מ ספוקי מספקא ליה ש"מ דלא מסקינן הכי אלא משום מימרא דרב הונא בריה דרב יהושע דאמר הכל מודים בפרד עם האם דאסור ולית ליה לר' אבא הא דרב הונא וא"כ קשה דלר' אבא פרד עם האם מותר דהא אין חוששין לזרע האב כלל והרב ז"ל מחייב בה מלקות:
תשובה יפה שאלת וכבר קדמך הרא"ש ז"ל ואמר שדברי הרב תמוהין הרבה והעלה הדבר בקושי ואני תמיה על הראב"ד ז"ל איך לא השיגו ואפשר לומר כיון דהאידנא לא נפקא מינה מידי בין אם לוקה או אינו לוקה כיון שלדברי כולם אסור שהנכון שבפסקים אשר הסכימו רוב הפוסקים דקיל"ן כר"י דמספקא ליה אי חוששין לזרע האב או לא וה"נ מספקא להו לרבנן ולר' אליעזר דפליגו באותו ואת בנו ולפיכך אזלינן להחמיר דאיסור תורה הוא ופרד עם האם אסור דדלמא חוששין לזרע האב שאם אביו סוס ואמו חמור אין מרכיבין אותו על חמור משום צד סוס שיש בו וכן בהפך אבל מלקות אין בו שהרי מספק אתה אוסרו וכ"ש דאסור להרכיבו על פרד שאביה חמור ואמה סוס דדלמא אין חוששין לזרע האב ונמצא מרכיב חמור על סוסיא. אבל אביהן חמור ואמותיהן סוס מותר דאי אזלת בתר האב או בתר האם אין כאן כלאים ולא אמרי' דאתי צד חמור שבו ומשתמש בצד סוס שבו דאי חיישת להכי אפילו פרד בעצמו יהיה אסור אלא אמרינן מין בפני עצמו הוא הכי נמי מין אחד שוה הוא. אבל סברת הרמב"ם ז"ל קשה מאוד להולמה על סוגיית הגמ' ומ"מ ליכא למימר שהוא פוסק כחנניה דאמר חוששין לזרע האב גבי אותו ואת בנו שכתב בפ' י"ב מהל' שחיטה וז"ל ונוהג בכלאים כיצד צבי שבא על העז ושחט העז ואת בנה לוקה אבל העז הבא על הצבייה אסור לשחוט אותה ואת בנה ואם שחט אינו לוקה פרה ובנה אסרה תורה ולא צבייה ובנה ע"כ. ואי ס"ל אין חוששין לזרע האב אמאי איצטרכינן להאי טעמא דפרה ובנה אסרה תורה ולא צבייה ובנה תיפוק לי' דאין כאן צד העז שהוא האב ואין כאן אלא צבייה וצבי אלא ודאי משמע דס"ל חוששין לזרע האב ואמרינן שה ואפילו מקצת שה והיה ראוי ללקות אלא משום דאמרינן פרה ובנה אסרה תורה ולא צבייה ובנה. ליכא למימר הכי דאם כן הוה ליה למפסק כחנניה לגבי שוחט זכר עם הבן לוקה והוא ז"ל פסק דספיקא הוא וכן לענין כיסוי ומתנות אלא ודאי יש לנו לפסוק כרבי יהודה דאמר אין חוששין לזרע האב כמו שפסקו כל הפוסקים וכן פסק הוא בפי' המשניות הלכה כר"י וכדמסיק תלמודא דר"י ספוקי מספקא ליה וא"כ אין מלקות מן הספק לא כר' אבא דאמר עיין להני דדמיין אהדדי אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב ומשמע ליה דברים כפשטן אין חוששין כלל ולפיכך פרד שאמו חמור עם פרד שאמו סוס כלאים מן התורה ולוקה עליה דא"כ פרד עם אמו לר' אבא מותר והוא ז"ל פסיק דלקי וכ"ש דקשיא ליה אאידך פסקא דאותו ואת בנו דשוחט בת הצבייה ובנה לוקה כיון שיש בו צד אביו וכיון דמספקא לן אם יש בו צד אביו אמאי לוקה לדעת ר' יהודה דקיל"ן כוותיה ומסקינן דספוקי מספקא ליה אי חוששין לזרע האב או לא והכי הוי מסקנא דתלמודא. ולפיכך אני אומר לדעת הרב ז"ל דאע"ג דספיקא הוי אי חוששין לזרע האב אי לא מ"מ אי אפשר להכחיש דאין בזה הולד צד מן האב וכ"ש אם דומה לו וכיון שכן הא איכא מקצת חמור ובהכי חייב רחמנא וכן לגבי אותו ואת בנו יש בבת מקצת שה ובהכי חייב הכתוב שה ואפילו מקצת שה אע"ג דגבי השוחט זכר עם הבן הוי ספק ולא לקי בת הצבי' הנולדה מן התיש על כרחין אית בה מקצת שה ולוקה תדע דהא שחוטי חוץ שחיטה שאינה ראויה היא לכ"ע לשאר דברים וחייב בה הכתוב וכן שחיטת קדשים שחיטה שאינה ראויה היא לר' שמעון ואפ"ה חייב בה משום אותו ואת בנו דבהכי חייב רחמנא ה"נ לא שנא ועיין במה שכתבתי על זה בתשובה אחרת על אותו ואת בנו. ומודה אני שיש בזה קצת דוחק בסוגיית הגמ' ועל כן הנכון שבפסקים דאיכא איסורא ולא מלקות וכדכתיבנא לעיל. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |