שו"ת רדב"ז/א'תרמד
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות וארבעים וארבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רפא]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רפא) על מ"ש הרב פ"ק דנדרים אבל האומר לא טמא שאוכל לך לא נותר שאוכל לך לא פגול שאוכל לך אסור וכו' הגיה עליו אך לשון זה לא טמא שאוכל לך קשה לפרשו באופן שרבינו פירשו אם לא על דרך התימה. עוד הגיה דבפירוש המשניות לא פירש כן ואם היה מדקדק יפה בלשונו ז"ל לא היה קשה עליו לפרשו לפי דרכו של הרב ז"ל וזה כי המגיה חשב שכוונת רבינו לומר דמאי דאמרינן לא נותר ולא פגול פירושו משום דלא שייך פגול ונותר אלא בקרבן הילכך בין שיאמר כל מה שאוכל לך פגול או נותר או שיאמר לא פגול ולא נותר נאסר. אבל לענין טמא בשלמא כשאמר שאוכל לך טמא ניחא דנאסר אבל לא טמא שאוכל לך למה אסור דהכי משמע לא יהיה טמא מה שאוכל לך אלא טהור ולפיכך כתב דבתמיהא מפרשינן ליה ורבים תמהו על דבריו ואני מכלל. לשון אחד וגזרה אחת ויהיה מקצתו בתמיה ומקצתו בניחותא אתמהא. ואפי' לפי מה שהבין בדברי הרב אני אפרש דסתם טומאת אוכלין בקדשים משמע דאלו בהמות וחיות ושקצים ורמשים וכל הטמאים מאכלות אסורות קרי לה אינשי הילכך דעת הנודר הכי הוא לא קרבן טמא יהיה מה שאוכל לך אלא קרבן טהור ולפיכך אסור ויגידו עליו רעיו פגול ונותר. אבל אין זו כוונת רבינו ממה שכתב בסוף לשונו לפיכך לא אוכל לך ושיעור כוונת הנודר כל מה שאוכל לך טמא או נותר או פגול הוא לפיכך לא אוכל לך ומלת לא שדינן ליה בסוף מילתיה וזה מפורש בדברי הרב ז"ל ואין זה חולק על מה שפירש במשנה וכן פי' רש"י ז"ל והרא"ש ז"ל ולא פירשו כן מפני שהדין [אינו] משתנה דבין שיאמר לא טמא שאוכל לך ובין שיאמר טמא שאוכל לך הכל אסור. ופי' הרא"ש דהיינו קדשים שנוהג בהם טומאה וטהרה ואע"ג דתרומה שייך בה טומאה וטהרה סתם נדרים להחמיר ע"כ. והרי זה על דרך הפירוש הראשון שכתבתי. אלא לישנא דמתניתין דחקינהו לפרושי הכי דקתני לא כשר ולא דכי טהור וטמא פגול ונותר ומדלא תני כולא כי הנך דרישא משמע דפירושא דמתניתין הכי הוא או שאמר טמא פגול ונותר אבל לגבי דינא שוים הם כאשר כתבתי. וגם הירושלמי הוא על הדרך שפירשתי למעלה ונראה דטעמו של הרב שלא פירש כן משום דטומאה וטהרה שייכא נמי בתרומה ושייכא נמי במאכלות דכתיב וזה לכם הטמא וכתיב כל צפור טהורה תאכלו ורבים כאלה ובשלמא היכא דאמר טמא פגול ונותר איכא למימר סתם נדרים להחמיר אבל כשאומר לא טמא ולא נותר ולא פגול סתמו להקל הוא שהרי אומר שלא יהיה טמא נותר ופגול משום הכי יהיב הרב ז"ל טעמא אחרינא דהוי כאלו אמר טמא נותר ופגול הוא ולפיכך לא אוכל לך כן נראה לי דעת הרב ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |