שו"ת רדב"ז/א'תרכא
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות ועשרים ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רנז]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רנח) על והאוחז את העינים ומדמה וכו' ולוקה הגיה על זה שיש שני מיני אוחז את העינים והמין הראשון לוקין עליו והוא נעשה ע"י תחבולה והמין השני והוא שיראה שעושה ואינו עושה אין לוקין עליו וכוונתו להשיג על הרב על מה שכתב בפירוש המשנה וז"ל אמרו פטור הוא פטור אבל אסור כגון פטורי שבת וחייב מלקות ע"כ. ומשמע דבמתניתין דאיירי במין השני וכן הוא האמ' אבל אם היה מעיין עיון מי שבא להשיג לא היה כותב כן שהרי המין הב' של מעונן לא מפני קולתו פטר אותו ממלקות שהרי ע"י כישוף אוחז את העינים שנראה כאלו מעשה ואינו עושה כלום אלא מפני שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואין לוקין עליו. תדע והלא דברים ק"ו אם ע"י מעשה התחבולה חייב מלקות וכ"ש על העושה מעשה כישוף שהיה ראוי לחייבו מלקות אלא חייב היה אלא דנפטר משום שניתן לאזהרת מיתת ב"ד והיינו דתנן במתני' המכשף העושה מעשה חייב פירוש חייב מיתה ולא האוחז את העינים אעפ"י שהוא בכלל מכשף פטור פי' פטור ממיתה משום שלא עשה מעשה וזהו שכתב הרב פטור אבל אסור כגון פטורי שבת שאין פירושו פטור ומותר הכא נמי פטור ממיתה וחייב מלקות אלא שבא לו הפיטור ממקום אחר משום שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד. וכבר הארכתי בתשובת שאלה ובפי' הלכות עכו"ם לתרץ מה שקשה בלשון הרב ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |