שו"ת רדב"ז/א'תרא
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רלח]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רלח) שאלת ממני כיון דתפלה מן התורה דכתיב ועבדתם את ה' אלהיכם ואמרינן זו תפלה וברכת כהנים ג"כ מן התורה דכתיב כה תברכו וגו' והשכור אסור להתפלל מאי שנא תפלת מנחה שחייבין להתפלל ולא חיישינן לשכרות ולענין ברכת כהנים אמרינן אין הכהנים נושאין את כפיהם במנחה משום דשכיח שכרות:
תשובה ולא שאני לן בין מצוה שהיא חובה למצוה שהיא רשות הילכך תפלה חובה על כל אדם להתפלל ולפיכך לא היו יכולין לעקור אותה משום חששת שכרות דהא קי"ל שאם עבר והתפלל תפלתו תפלה. אבל ברכת כהנים אינה חובה שכל זמן שלא קראו להם כהנים אינם עוברים בעשה שנאמר אמור להם הילכך רשות היא ולפיכך חששו משום דשכיח שכרות ונשיאות כפים הוקשה לעבודה ותקנו שלא יקרא להם החזן ואין כאן מצות עשה וברור הוא דאי לא תימא הכי היו עוקרים תפלת המנחה לגמרי. וגבי נשיאות כפים לא חיישינן להכי שהרי במקדש לא היו נושאין את כפיהן אלא פעם אחת ביום אחר תמיד של שחר אבל במדינה היו מברכין אותה בכל תפלה חוץ ממנחה מטעם שכרות ואפי' שתעקר נשיאות כפים מן המנחה לית לן בה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |