שו"ת רדב"ז/א'תר
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רלז]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רלז) שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ד' מהלכות ביאת מקדש וז"ל וכל קרבן מהם שקרב בטומאה אינו נאכל אלא מקטירים ממנו דברים הראויים להקטרה והשאר הראוי לאכילה נשרף כשאר קדשים שנטמאו ע"כ משמע שאין נאכלין כלל אפילו לכהנים הטהורים ובפרק עשירי מה' מעשה הקרבנות כתב ז"ל קרבן צבור הבא בטומאה אעפ"י שהטמאים מקריבים אותו אין חולקין עם הטהורים לאכול לערב מפני שאינם ראויים לאכילה ע"כ משמע דטהורים מיהא אוכלין קרבן הבא בטומאה כקרבן צבור:
תשובה המשמע הראשון אשר כתבת קושטא הוא והכי איתא בהדיא בפרק כיצד צולין וכן כתב רש"י ז"ל בכמה מקומות והכי משמע נמי ממה שכתב רבינו פרק ז' מהל' קרבן פסח וז"ל פסח שהקריבוהו בטומאה הרי זה נאכל בטומאה שמתחלתו לא בא אלא לאכילה ואינו נאכל לכל טמא אלא לטמאי מת שנדחית להם הטומאה ע"כ. ותידוק מיניה טעמא דקרבן פסח שמתחלתו לא בא אלא לאכילה אבל שאר קרבנות שאין באין מתחלתן לאכילה אין נאכלין בטומאה וטעמא רבא איכא דבשלמא קרבן צבור הקבוע לו זמן אמרה תורה הקרבתו דוחה את הטומאה כדי שיתכפרו הצבור ביום הקבוע לאותו קרבן אבל אכילת הקרבנות אינה מעכבת הכפרה. ולמה תדחה הטומאה בשבילה. אבל המשמע השני אשר כתבת אינו כן דגרסינן בפרק טבול יום בעי רבי הושעיא טמא בקרבנות צבור מהו שיחלקו מי אמרינן המחטא אמר רחמנא והאי נמי מחטא הוא או דילמא ראוי לאכילה חולק שאין ראוי לאכילה אינו חולק אמר רבינא ת"ש כ"ג מקריב אונן ואינו חולק לאכול לערב ש"מ ראוי לאכילה בעינן ש"מ וכתב עלה רש"י ז"ל ובקרבנות צבור שהקריבוהו טהורין קא מיבעיא ליה אי פלגי מיניה להאי טמא הואיל והוא ראוי לחטות דקרבן צבור דוחה את הטומאה או דילמא ראוי לאכילה בעינן אבל בהקריבוהו טמאים לא מיבעיא ליה שהרי אינו נאכל דקי"ל בכיצד צולין קרבנות צבור באין בטומאה אבל אין נאכלין ע"כ. וכן יש לדקדק מלשון הבעיא דלא קאמר קרבן צבור שקרב בטומאה מהו שיחלקו אלא ודאי בקרבן צבור שהקריבוהו טהורין קא מבעיא ליה וזהו שכתב הרב בהלכות מעשה הקרבנות קרבן צבור הבא בטומאה לא שהקריבוהו בטומאה אלא שמותר לבא בטומאה מדלא קאמר קרבן שבא בטומאה אעפ"י שהטמאים מקריבים אותו שמותר לטמאים להקריבו והיינו דלא כתב אעפ"י שהקריבוהו הטמאים אבל לעולם שהקריבוהו הטהורים איירי כדפירש רש"י ז"ל אבל אם הקריבוהו הטמאים אינו נאכל כלל כאשר כתב בהלכות ביאת מקדש. ופשוט הוא שזו כונות רבינו ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |