שו"ת רדב"ז/א'תקצה
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ותשעים וחמישה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רלא]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רלא) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרב פ"ז מהלכות שגגות וז"ל עשה תולדות של אב זה ותולדה של אב זה בהעלם אחד יראה לי שהוא חייב שתי חטאות וקשיא לך למה לא כתב הדין זה בהלכות שבת כמו שאר החלוקות. ותו קשיא דאמר ויראה לי משמע מסברתו והלא תלמוד ערוך הוא בפרק הזורק וגרסינן נמי בפרק כלל גדול אמר רב כהנא זומר וצריך לעצים חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע וזומר תולדה דנוטע הוא והחותך עצים מן האילן תולדת קוצר היא והרב ז"ל כתב דין זה פרק ח' מהלכות שבת. ובריש בבא קמא נמי אמרינן בהדיא ומאי איכא בין אב לתולדה נפקא מינה דאלו עבד שתי אבות בהדי הדדי א"נ שתי תולדות בהדי הדדי מחייב אכל חדא וחדא ואלו עבד אב ותולדה דידיה לא מחייב אלא חדא:
תשובה מה שכתבת ראיה מהך דרב כהנא אינה קושיא כלל שהוא ז"ל דקדק וכתב הזומר את האילן כדי שיצמח הרי זה מעין זורע ולא כתב תולדת זורע אלא שהוא אב כמותו וכן כתב בעל מ"מ ואין לנו להקשות על הרב מפרש"י ז"ל דכתב זומר תולדה דזורע. ועל הלשון הנמצא בספרים א"נ וכו' קשיא לי דאין זה מענין השאלה דשיילינן מאי איכא בין אב לתולדה וכך היה ראוי להשיב דאלו עביד שתי אבות בהדי הדדי מחייב אכל חדא וחדא ואלו עבד אב ותולדה דידיה לא מחייב אלא חדא ותו לא דשתי תולדות בהדי הדדי מאן דכר שמייהו. ותו דהוה צריך לפרושי שתי תולדות משני אבות שאין זה הלשון מן הגמ' אלא (פי') [טעות] הוא שנפל בספרים ונ"ל מפני שלא ראה הרב ראיה לדין זה מהלכות שבת לא כתב שם יראה לי וכו' אבל בהלכות שגגות אשר שם עיקר חיוב הקרבנות כתב ויראה לי ולמד אותו ממשנת כריתות פרק אמרו לו ששאל רבי עקיבא את ר' אליעזר בעושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת שהם תולדות הרבה מאב אחד ופשט לו חייב על כל אחת ואחת ולא קבלה מיניה ומדבעיא ליה תולדות הרבה מאב אחד משמע דתולדות הרבה מאבות הרבה פשיטא ליה לרבי עקיבא דחייב על כל אחת ואחת ומשום דאין זה מפורש בהדיא באותה משנה דדילמא תולדות הרבה מאבות הרבה נמי קא מבעיא ליה א"נ אבות הרבה מעין מלאכה אחת קא מבעיא ליה משום הכי אמר יראה לי וכו'. וא"ת פשיטא כיון שאם עשה שתי אבות חייב שתים הכי נמי אם עשה שתי תולדות משני אבות חייב שתים וי"ל דה"א אבות חשיבי דהוו במשכן ולהכי חייב על כל אחת ואחת אבל תולדות דלא חשיבי כולי האי אימא לא קמ"ל. כללא דמילתא לא היה גירסת ספר הרב כגירסת הספרים שלנו לא בפרק הזורק ולא ביבמות שאם היה גורס כן לא היה אומר יראה לי ובהלכות שבת היה כותב הדין מפורש ואם תשאל למה אני תולה הטעות בגרסת הגמרא ולא בלשון הרב. וי"ל דאם כן היה כותב הדין בהלכות שבת וממה שלא כתב הדין שם משמע שלא היה גורס הך אי נמי הכתוב בספרים שלנו בפרק הזורק (וביבמות) [ובב"ק]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |