שו"ת רדב"ז/א'תקפו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'תקפו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'תקפו   רדב"ז
 [סימן אלף וחמש מאות ושמונים וששה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רכב]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(רכב) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק י"ב מהלכות שגגות וז"ל כל דבר שחייבין על שגגתן חטאת קבועה אם שגג ב"ד הגדול וכו' הרי ב"ד חייבין להביא קרבן חטאת על שגגתן בהוראתן וכו' ושאר העם פטורין מן הקרבן ע"כ. משמע דפסק כר' מאיר דאמר ב"ד מביאין ולא צבור. וכתב עוד ומהו הקרבן שמביאין על שגגה זו אם בעכו"ם שגו והורו מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת מכל שבט ושבט וכו' נמצאת למד שאם שגגו ב"ד הגדול בהוראה בעכו"ם מביאין כל הקהל י"ב פרים עולות וי"ב שעירים חטאות וכו' ומשמע דפסק כר' יהודה דאמר צבור מביאין ולא ב"ד:

תשובה תנן בפ"ק דהוריות הורו ב"ד ועשו כל הקהל או רובן על פיהם מביאין פר ובעכו"ם מביאין פר ושעיר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר י"ב שבטים מביאין י"ב פרים ובעכו"ם מביאין י"ב פרים וי"ב שעירים ר' שמעון אומר י"ג פרים ובעכו"ם י"ג פרים וי"ג שעירים פר ושעיר לכל שבט ושבט פר ושעיר לב"ד. ואמרינן בגמרא דר' מאיר סבר תרי קהלי כתיבי נאמר למטה קהל ונאמר למעלה קהל מה להלן ב"ד ולא צבור אף כאן ב"ד ולא צבור ור' יהודה סבר ד' קהלי כתיבי קהל הקהל קהל הקהל חד לחייב על כל קהל וקהל וחד להוראה תלויה בב"ד ומעשה תלוי בקהל וחד לגרירה פירוש שהשבטים שעברו גוררים לשבטים שלא עברו להביא עמהן וחד לשבט שעשה בהוראת ב"ד. ור' שמעון סבר תלתא קהלי כתיבי חד לחייב על כל קהל וקהל ותרי אחריני נאמר קהל למטה ונאמר קהל למעלה מה להלן ב"ד עם הקהל אף כאן ב"ד עם הקהל ע"כ בגמרא. ופסק הרב ז"ל כר' מאיר דב"ד חייבין וצבור פטורין משום דמתנו לה בברייתא בלשון חכמים דגרסינן התם מאי רבנן דתניא עדיין אני אומר מיעוט קהל שחטאו חייבין שאין ב"ד מביאין על ידיהן פר. רוב קהל שחטאו יהו פטורין שהרי ב"ד מביאין על ידיהן פר ת"ל מעם הארץ וכו' משמע דרבנן ס"ל דב"ד מביאין פר ולא צבור וטעמא רבה איכא כיון דב"ד הם ששגו בהוראה עליהם מוטלת הכפרה ולא על הצבור שהרי אנוסין הם שעל פי ב"ד עשו. אלא דס"ל ז"ל דאע"ג דהכפרה מוטלת עליהם מ"מ ראוי שיהיה משל צבור כיון שהם עברו דלא מצינו זה חוטא וזה מקריב הילכך הקרבן בא ממעות השבטים ומקנין אותו לב"ד ומקריבין אותו ב"ד ונמצאו שותפים בכפרה. וקרוב אצלי דס"ל ז"ל דר' יהודה לא בא לחלוק לגמרי על ר' מאיר ולומר דצבור מביאין ולא ב"ד כדפירש רש"י ז"ל אלא בא לחלוק עליו דלרבי מאיר פר אחד סגי ובעכו"ם פר ושעיר ואתא רבי יהודה למימר דכמנין השבטים צריך להביא ולדברי שניהם לעולם ב"ד מביאין ומשל צבור. וכן נראה ממה שכתב בפירוש המשניות וז"ל והלכה כר' יהודה במה שאמר קהל וקהל מביא ואותן הקרבנות נקראין פר העלם ושעירי ע"ז והלכה כחכמים והמעות שלוקחים (באם) [בהם] אלה הפרים והשעירים אמרו פר העלם דבר ושעירי ע"ז מתחלה גובין להם ואינם באים מתרומת הלשכה:

כללא דמלתא אפילי תרצה לפרש דר' מאיר ור' יהודה נחלקו מן הקצה אל הקצה דלמר משל ב"ד ולא משל צבור ולמר משל צבור ולא משל ב"ד. מסתברא לפסוק הלכה כר' מאיר דכפרה מוטלת על ב"ד ומסתבר לפסוק הלכה כר' יהודה שדמי הכפרה יהיו משל צבור. אבל הנכון לפרש כדפרישית דמודה ר' יהודה לר' מאיר דכפרה על ב"ד ומודה ר' מאיר לר' יהודה דמשל השבטים הוא בא לא נחלקו אלא דר' מאיר סבר פר אחד ובע"ז פר ושעיר. ור' יהודה סבר כמנין השבטים אפילו אותם שלא חטאו והלכה כר' יהודה. והא דאמרינן בגמרא אלא לר' מאיר דאמר ב"ד מביאין ולא צבור י"ב היכי משכחת לה ה"פ לר' מאיר דאמר ב"ד מביאין פר אחד ולא צבור כלומר ולא כמנין השבטים י"ב היכי משכחת לה אעפ"י דרש"י לא פי' כן:

ולענין מה שכתב בפרק י"ג הורו ב"ד בחלב מן החלבים וכו' עד הרי אלו מצטרפים. השיג עליו הראב"ד ז"ל ח"א בעיא היא ולא איפשיטא ולא ב"ד מייתו ולא צבור מייתי ע"כ. קושטא הוא דבספרים שלנו גרסינן בתיקו אבל קרוב אצלי שהיה גרסת ספרו ז"ל את"ל כיון דאידי ואידי כרת וחד ב"ד מצטרפי הורו ב"ד שחלב מותר אליבא דמ"ד ב"ד מייתו לא מיבעי דהא ליתנהו והוא ז"ל פסק דב"ד מייתו וזהו שכתב ז"ל בד"א כשהיה המורה ב"ד אחד אבל אם מת ב"ד שהורה תחלה ועמד אחר והורה אין אלו מצטרפין לאלו וכו' והרגיל בלשונו ז"ל יבין ממה שכתב בד"א דהא שייכא בקמייתא ומשמע דגריס בה את"ל כשאר הבעיות דלעיל מינה ודוק ותשכח. ואם הגרסא שלו היא כגרסת הספרים שלנו צריך לומר שמה שכתב הרי אלו מצטרפין לענין שמביאין קרבן ומתנין עליו כמו על כל קרבן הבא על הספק שהרי חייבין להביא כפרה על הספק שמא כיון דאידי ואידי כרת מצטרפין:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון