שו"ת רדב"ז/א'תקפה
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושמונים וחמישה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רכא]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רכא) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ה מעבודת יום הכפורים וז"ל נתחלפו הכוסות ולא ידע אי זהו כוס דם הפר ואי זהו כוס דם השעיר נותן מא' מהם וכו' ונותן מן השני וכו' וחוזר ונותן מן השני וכו' וחוזר ונותן מן הראשון וכו' נמצא מ"מ שנתן מדם הפר ואחריו מדם השעיר ע"כ. וקשיא ד' מתנות למה בשלשה מתנות סגי ממה נפשך:
תשובה איברא דהכי איתא בגמרא פרק הוציאו לו דגרסינן התם נתערבו לו כוסות בכוסות נותן וחוזר ונותן וחוזר ונותן ג' פעמים. וכתב עלה רש"י ז"ל נותן אחד למעלה ושבע למטה וחוזר ונותן מן השני וחוזר ונותן מן הראשון דמה נפשך אם ראשון של פר היה ושני שעיר יצא בראשונה ובשנייה ואי ראשון של שעיר הוא והרי הוא כמי שאינו. כדתניא פר מעכב את השעיר יצא בשנייה ובשלישית שהרי קדם פר לשעיר ע"כ והרי זה כמו שכתבת אלא דקשיא ליה ז"ל דנהי דיצא ידי מתנות ממה נפשך מ"מ בעינן מתנה מבוררת לשם פר ולשם שעיר דהכי אמר רבא לעיל מהאי נותן שבע למטה לשם פר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם שעיר למדנו דבעינן לשם פר וכשחוזר ונותן מתנה שלישית מהכוס הראשון אינה מתנה מבוררת לא לשם פר ולא לשם שעיר אלא מן הספק שאם המתנות הראשונות היו על הסדר מתנה זו אינה כלום ואם המתנות הראשונות לא היו על הסדר אלא שקדמה מתנת השעיר הרי זו לשם שעיר נמצא שאין המתנה מבוררת לשם מה היא. ולפיכך מצריך הרב ז"ל ד' מתנות הראשונה לשם פר והשנייה לשם שעיר והשלישית לשם פר והרביעית לשם שעיר נמצא מתנה של פר מבוררת ומתנה של שעיר מבוררת לשם שעיר. והא דאמרינן בגמרא ג' פעמים איפשר דפליג עליה דרבא ולא בעי ממש לשם פר ולשם שעיר אלא כיון דנתן ממה נפשך מדם הפר ומדם השעיר יצא. א"נ דלא נחית מרא דהאי מימרא אלא לתת סדר היכי נפיק ידי חובתיה אבל לעולם אימא לך דבעינן מתנה רביעית מטעמא דאמרן. וקרוב אני לומר שלא היתה גרסת הרב ז"ל כגרסת הספרים שלנו אלא הכי גרים נותן וחוזר ונותן וחוזר ונותן ולא גריס ג' פעמים והוי כאלו אמר וחוזר ונותן עד שיתן מתנות מבוררות דהיינו ד' פעמים כנ"ל:
ולענין אם מותר לשחוט בסכין חדש הנלקח מן הנכרים בלא טבילה. הדבר ברור שהוא אסור דהא אמרינן כלי סעודה ושחיטה בכלל צורכי סעודה הוא אבל לחתוך עצים או קסמין לבשל התבשיל וכיוצא בו מותר שאין זה צורכי סעודה וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |