שו"ת רדב"ז/א'תקפא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'תקפא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'תקפא   רדב"ז
 [סימן אלף וחמש מאות ושמונים ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן ריז]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(ריז) שאלת ממני אודיעך דעתי במש"כ הרמב"ם ז"ל פרק ז' מהלכות שחיטה וז"ל א' מסמפוני הריאה שניקב אפי' ניקב לחבירו טרפה ע"כ. וקשיא לך דבגמרא משמע איפכא דגרסינן פרק אלו טרפות והא אמר רב נחמן האי סמפונא דריאה דאינקיב טרפה ודחינן ההוא לחבירו אתמר משמע דוקא כשניקב לחבירו טרפה אבל אם ניקב לבשר כשרה:

תשובה כבר הקשו הראשונים נ"נ קושיא זו וריב"ש ז"ל האריך בתשובה לתרץ קושיא זו ומפני שלא נתיישבו דבריו אצלי לא כתבתים ואתה עיין בהם אבל אכתוב לך דעתי בזה ואתה תבחר ולא אני. הסברא נותנת דבזמן שניקב א' מן הסמפונות לחבירו הוה לן לאכשורי משום דדמי לשאר פיצולי הסמפונות שהרוח נכנס ויוצא מזה לזה אבל כשניקב לבשר הוה לן לאטרופי לפי שנקב זה מצד חולי בא. וזה היה דעת המקשה שהקשה והא אמר רב נחמן האי הדורא דכנתא דאינקיב להדי חבריה חבריה מגין עליו והוה ס"ל דמדמינן טרפיות להדדי ואם כן הך מימרא דרב נחמן דסמפונא דאינקיב טרפה ע"כ בדאינקיב לבשר הריאה איירי וטעמא כדאמרן דסמפון מגין על חבירו אבל בשר אינו מגין וזהו שכתב הרב ז"ל אפי' ניקב לחבירו טרפה לא מיבעיא אם ניקב לבשר דודאי אינו מגין אלא אפילו לחבירו דסד"א דהוי כפיצול בעלמא קמ"ל דאפילו הכי טרפה. והא דדחי תלמודא לחבריה אתמר שנויא דחיקא הוא ואשנויי דחיקי לא סמכינן אלא נקיטינן מימרא דרב כפשטה. וא"ת א"כ הדרא קושיא דתלמודא לדוכתא שהרי הוא ז"ל פסק דמחט שנמצאת בריאה והיא שלימה כשרה והלא אי איפשר שתכנס המחט בבשר אלא א"כ ניקב הסמפון. י"ל דמחט זה נכנס דרך הקנה אל הסמפון הגדול וממנו לאחד מהסמפונות הקטנים עד סופו במקום שהוא בשר ומשם יצא לבשר הריאה ולא ניקב הסמפון והא דלא משני תלמודא הכי דלפי דעת המקשה דסבר דדרך הסמפון נקבה משני ליה. א"נ דס"ל ז"ל דיש חילוק בין ניקב מחמת חולי לניקב מחמת מחט דהיכא דניקב מחמת חולי אפי' ניקב לחבירו טרפה אבל מחט שנמצאת בריאה אם שלימה היא כשרה דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן ואפי' שנכנסה דרך הסמפון ונקבה אותו לא חיישינן כיון דלאו מחמת חולי הוא וסוגיא הכי מתפרשא לפי שיטה זו דהא דאמר רב אשי טרפות קא מדמית להדדי וכו' לתרוצי נמי פרכא קמייתא אמרה כלומר לא מדמית טרפות דמחט שנמצאת בריאה לסמפונא דריאה דאינקיב מחמת חולי והשתא הדרינן מהאי תירוצא דההוא לחבירו איתמר אלא בכל גוונא דאינקיב סמפונא טרפה וכגון דאינקיב מחמת חולי. כל זה כתבתי להתלמד אבל על לשון ראשון אני סומך והשתא ניחא מה שכתב הרב ז"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון