שו"ת רדב"ז/א'תקפ
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושמונים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רטז]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רטז) שאלת ממני ידיד נפשי אבאר לך לשון הרמב"ם ז"ל וכוונת הראב"ד ז"ל בהשגתו פ"ו מהלכות שלוחין ושותפין וז"ל ועוד תקנו שכל הנותן מעות לחברו להתעסק בהם ופחתו והותירו וכו' לפיכך אם הרויחו יטול המתעסק שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהם מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישי הריוח ויטול בעל המעות שליש הריוח. ואם פחתו וכו' כתב הראב"ד ז"ל שזה שיבוש שכך אמרו חכמים תרי תילתי באגר פלגא בהפסד עכ"ל:
תשובה גרסינן בגמרא בני רב עיליש נפק עלייהו שטר דהוה כתיב ביה פלגא באגר פלגא בהפסד אמר רבא רב עיליש גברא רבה הוה ואיסורא לאינשי לא ספי מה נפשך אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר והא פשטא דהאי מימרא משמע כדברי הראב"ד דאי פלגא באגרא יטול הנותן תרי תילתי בהפסד ואי פלגא בהפסד יטול המתעסק תרי תילתי באגר ואית ספרים דגרסי פלגא באגרא תרי תילתי בהפסד ואי פלגא בהפסד תילתא באגר וקאי אנותן ואית דגרסי פלגא באגר תילתא בהפסד ואי פלגא בהפסד תרי תילתי באגרא וקאי אמקבל ולכל הגרסאות עולה הדין כאשר כתב הראב"ד ז"ל וטעמא כיון דשקיל טפי באגרא ממאי דשקיל בהפסד ההוא טופיינא הוי שכר עמלו ואין כאן רבית זו היא השגתו של הראב"ד ז"ל כי לפי דעת הרמב"ם ז"ל שקיל תרי תילתי באגרא ושליש בהפסד. אבל כד מעיינת בה שפיר לא קשיא כלל דמודה הרב ז"ל דאי אתנו בהדיא הכי מותר הוא וכן כתב ז"ל בהדיא האי שטרא דנפיק עלייהו דבני רב עיליש תנאי היה בו דכתיב ביה פלגא באגר ופלגא בהפסד ורבא אתא לפרושי דגברא רבה כרב עיליש לא אתני באיסורא ומפרשינן לה אי פלגא באגרא תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגרא וכל כה"ג מותר הוא וליכא רבית כיון דאיכא טופיינא בשכר אבל הנותן לחבירו מעות סתם להתעסק בהם דקי"ל דפלגא מלוה ופלגא פקדון אם יש שכר נוטל מחציתו שהרי הוא שלו מדינא שהרי מחצית המעות מלוה אצלו ואם לא יטול מחלק הפקדון נמצא טורח בשל חבירו בחנם והוי רבית לפיכך צריך שיטול מחלק חבירו שליש הריוח שלו שהוא שתות הכל נמצא בידו שליש ריוח כל העסקא וכן אם הפסיד מפסיד חציו כנגד חלק המלוה ואם לא יטול מחלק חבירו נמצא טורח בשל חבירו חנם מפני המלוה אשר בידו לפיכך יוסיף מחלק הפסד שלו על של חבירו שליש שהוא שתות הכל נמצא מפסיד בכל העסקא השליש שכך שיערו חכמים שתות ריוח העסקא או שתות ההפסד יהיה כנגד טרחו אבל אם התנו הכל לפי התנאי ובזה עלו דברי הרב ז"ל כהוגן ודברי בעל מ"ע לא יכולתי לכוין דעתי בהם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |