שו"ת רדב"ז/א'תקעח
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושבעים ושמונה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן ריד]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(ריד) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ק מהלכות שבועות וז"ל נשבע שלא יאכל מצה שנה או שנתים וכו' כגון שנשבע שלא ישב בצל סוכה לעולם או שלא יעלה עליו בגד שנה או שנתים ע"כ. וקשיא לך מאי איריא משום כולל בלא כולל נמי חלה עליו שבועה אם אמר שבועה שלא אלבש ציצית חלה עליו שבועה דהא אם ירצה לא יתחייב בציצית לעולם וכגון שלא ילבש בגד של ארבע כנפות דאפילו למ"ד חובת גברא הוא היינו אם לובש בגד של ד' כנפות אבל אם אינו לובש פטור הוא אלא מדת חסידות הוא שיביא עצמו לידי חיוב וכן כתב הרב בעצמו בהלכות ציצית:
תשובה כבר קדמך אחד מן האחרונים שהגיה על הרב ז"ל אלא שצלל במים אדירים ולא עלתה בידו המרגלית שכתב וז"ל ואיפשר ליישבו על קיום מצוה כגון שלא ילבש בגד שעטנז או לא ילבש כלי אשה דשבועה זו אינה חלה אלא בכולל ומ"מ שנה או שנתים לא אתי שפיר והיה נכון לפרשו על לבישת תפילין שהזכיר כבר אך היה ראוי לומר שלא יעלה עליו מלבוש כי רחוק הוא שיהיו תפילין נכללין בכלל בגד עכ"ל. ושני הפירושים כאחד אינם טובים לא בענין ולא בלשון וק"ל אבל הקושיא חזקה היא ואומר דקושטא הוא דמי שנשבע שלא ילבש בגד המתחייב בציצית ודאי חלה עליו שבועה שהרי יכול לפטור עצמו כאשר כתבת. אבל מי שנשבע שלא ילבש ציצית לא חלה עליו שבועה דמשמעות שבועתו הוא שילבש בגד המתחייב בציצית בלא ציצית דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם והבגד טלית קרו ליה אבל הפתילים ציצית קרו ליה וקושטא נמי הכי איתא דכתיב ויקחני בציצת ראשי. ושבועה כזו אע"ג דלא חיילא דנשבע לבטל את המצוה הוא מ"מ בכולל חיילא ובכה"ג איירי הרב ז"ל וה"ק כגון שנשבע שלא יעלה עליו בגד ודעתו היה לאסור עליו ציצית של מצוה וכלל אותו בלשון בגד כלישנא דקרא ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם ואפ"ה כיון שכלל זמן הפיטור עם זמן החיוב חיילא שבועתו בכולל. הא למדת שאם נשבע שלא ילבש בגד ואמר לא היה בדעתי אלא בגד האמור בתורה דהיינו בגד שיש בו ד' כנפות בלא ציצית הרי זה מותר ללבוש שאר בגדים שהרי לא היו בדעתו בשעת שבועה. וגם על בגד של מצוה לא חלה שבועתו לפי שנשבע לבטל מצות עשה ועושה המצוה ולוקה משום שבועת שוא ולאשמעינן האי חידושא כתב שלא יעלה עליו בגד ולא כתב שלא יעלה עליו ציצית דטעמא משום דהוי בכולל חלה שבועתו הא אם לא היה בכולל ואמר לבגד של תורה נתכוונתי לא חלה שבועתו דנשבע לבטל את המצוה הוא דסד"א דלשון בגד כל מיני בגד קמ"ל דבגד של תורה בגד סתם איקרי כיון שפירש שלזה היה דעתו:
כללא דמילתא דהכא עסקינן בשאמר לא נתכוונתי אלא שלא אטיל ציצית לבגד של ארבע כנפות אפי' הכי חיילא עליה שבועה בכולל ותו לא מידי. הנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |