שו"ת רדב"ז/א'תקע
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושבעים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רו) שאלת ממני ידיד נפשי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ד' מהלכות מאכלות אסורות אין אסור משום נבלה אלא מינין טהורים בלבד מפני שהן וכו' וכתב עלה מ"מ וכבר ביאר רבינו דעתו שאין איסור חל על איסור אלא באיסור בת אחת או כולל או מוסיף כנזכר פי"ז מהלכות איסורי ביאה ואין כאן אחד מג' דרכים הללו ולפיכך אין איסור נבלה חל על איסור טמא וזה מבואר אלא שקשה ליה מימרא שבפרק אלו הן הלוקיו וכתבה רבינו סוף פרק ב' רסק נמלות והביא אחת והשלימה לכזית לוקה שש חמש משום הנמלה ואחת משום כזית מנבלת הטמאים וצריך לעיין:
תשובה דבר ברור הוא דאין איסור חל על האיסור אלא בא' מג' דרכים אשר הזכיר הרב והוא ז"ל תפס לשון המימרא ממש רסק נמלות וכו' ואחד משום נבלת הטמאים ולא היתה כוונתו ז"ל לומר דמחייב משום נבלה אלא כוונתו לומר משום כזית מבשר הטמאים ונקט נבלת הטמאים למעוטי שאינה בריה שלימה אבל לעולם משום שאר הטמאים מתחייב ולא משום נבלה. תדע דאי איסור נבלה חייל על איסור טומאה לוקה שבע מיבעי ליה חמש משום הנמלה ואחת משום אוכל כזית מבשר הטמאים ואחת משום אוכל נבלה אלא ודאי נבלת הטמאים לאו דוקא אלא בשר הטמאים ומשום דרסוקות נינהו קרי לה נבלה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |