שו"ת רדב"ז/א'תקסט
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושישים ותשעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רה]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רה) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתבו הריא"ף והרמב"ם ז"ל דריאה שעלתה צמחין (בשדה דאם) [כשרה ואם] היא מלאה מים סרוחים טרפה וקשיא לך דהא בפ' א"ט משמע בהדיא דההיא דמוגלא בכוליא אתמר:
תשובה איברא דהרז"ה והרשב"א והרא"ש וכל האחרונים ז"ל הסכימו דבכל גוונא כשרה והיינו הנך דקיימי צמחי צמחי כנדי כנדי טינרי טינרי דאכשרו להו סתמא ולא בדקי להו אי אית בהו מים סרוחין או לא. ומה שנ"ל ליישב סוגיית אלו טרפות לדעתו ז"ל דגרסינן בעא מיניה רבה בר בר חנה משמואל העלתה צמחין מהו אמר ליה כשרה אמר ליה אף אני אומר כך אלא שהתלמידים מזנדזין בדבר דאמר רב מתנא מליא מוגלא טרפה מים זכים כשרה אמר ליה ההיא בכוליא אתמר ע"כ. פי' התלמידים היו מגמגמים לאסור אפילו מלאה מוגלא בלתי סרוחה ודחינן דההיא בכוליא אתמר דמוגלא אפילו בלתי סרוחה טרפה אבל בריאה כה"ג כשרה ואם היו סרוחים אפי' בריאה טרפה. וטעמא דמלתא דכיון שהגיע הפסד הלחה אשר בתוך הבועא עד שהיא מסרחת ודאי עתידה היא לינקב והרי היא בכלל ניקבה הריאה. והנך עובדי דגמרא לא היו סתומות אלא שכבר הוציאו מהם המוגלא ולא היתה סרוחה ולאפוקי מהתלמידים שהיו מגמגמין בדבר שאפילו במוגלא בלתי סרוחה היו רוצים להטריף:
כללא דמילתא דטעמא דמסתבר הוא דמים סרוחין אין קרום הריאה עומד בפניהם כיון שהוא דק ורך ודחק אותם גרסת הספרים דגרסי עלה דמתניתין דנטלו הכליות כשרה ומים זכים כשרה הכא והכא לא אמרן אלא דצילי אבל עכירי טרפה וכי צילי נמי לא אמרן אלא דלא אסרוח אבל סריח טרפה ופי' הכא והכא ריאה וכוליא ובספרים שלנו לא כתיב הכא והכא לא קאי אלא אכוליא ואפילו לפי גרסת הספרים שלהם דחקו האחרונים דהכי קאמר מים זכים הכא והכא כשרים אבל עכורים אינם כשרים הכא והכא אלא בריאה דוקא וכו' וכן פירש הרשב"א והר"ן ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |