שו"ת רדב"ז/א'תקסה
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושישים וחמישה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רא]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רא) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ק דמאכלות אסורות זרזיר הוא מין עורב שכן נאמר בעורב למינו להביא את הזרזיר ע"כ משמע דפסק כר' אליעזר דתני הכי בברייתא באלו טרפות. ועוד כתב באותו פרק וכל השוכן עם הטמאים ונדמה להם הרי זה טמא ע"כ. ומשמע דפסק כרבנן דפליגי עליה דר' אליעזר דגרסינן התם אחרים אומרים שכן עם טמאים טמא שכן עם טהורים טהור ופרכינן כמאן כר' אליעזר דתניא ר' אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו ומתרצינן אפי' תימא רבנן שכן ונדמה קאמרינן משמע דלר' אליעזר בשכן לבד סגי:
תשובה דע כי הך תנא לאו ר' אליעזר הוא אלא ר' אליעזר בן יעקב הוא דקיימא לן משנתו קב ונקי ואפי' בברייתא אמרינן הכי כדמוכח בפ' החולץ. ומשום הכי פסק הרב ז"ל כותיה. ותו דמותיב תלמודא לרב נחמן דאמר והוא שיכיר עורב עורבותו לא והתניא ר' אליעזר אומר למינהו להביא את הזרזיר ואיצטריך לשנויי אלא עורב וכל מין עורב משמע דהלכתא כר' אליעזר והיינו דמני הרב ז"ל בכלל כ"ד עופות טמאים זרזיר דהוי מין עורב ואנשי תמרתא שהיו אוכלין אותו עתידין ליתן את הדין. והא דפריך תלמודא כמאן כר' אליעזר לאו משום דלאו הלכתא כותיה אלא מהדר לאוקומי מלתיה דאחרים ככולי עלמא ובדין הוא דמצי למימר אין כר' אליעזר דהלכתא כותיה אלא קושטא דמלתא משני אפילו תימא רבנן שכן ונדמה קאמרינן וקושטא הכי הוא דבכל העופות שכן ונדמה בעינן לדעת רבנן. אבל לגבי זרזיר פסקינן הלכתא כר' אליעזר דמרבה ליה מכל עירב למינו דודאי מין עורב הוא וזהו שכתב הרב ז"ל זרזיר שהוא מין עורב ולא תלה טעמו מפני שהוא שוכן עמו. אבל בשאר עופות פסקינן כרבנן דאם הוא שוכן ונדמה הרי הוא טמא שכן ולא נדמה נדמה ולא שכן איפשר שהוא טהור. אבל ר' אליעזר ס"ל שכן עם הטמא טמא שלא לחנם הלך אצלו מפני שהוא מינו ואע"פ שר' אליעזר כלל הוא לכל השוכנים עם הטמאים בהא לא קיי"ל כותיה וזהו שכתב הרב וכל השוכן עם הטמאים ונדמה להם הרי זה טמא. וא"ת דהוי כהלכתא בלא טעמא דמאי שנא זרזיר מכל שאר עופות. וי"ל דעורב וכל עוף שנאמר בו למינהו בשכן עמו לבד או בנדמה לו ידעינן בודאי שהוא מינו וטמא אבל בשאר עופות שלא נאמר בהם למינהו אם שכן עמו ונדמה לו ודאי טמא שהוא בעצמו ממינו אלא שאין אנו בקיאים בו. אבל אם נדמה לו או שלא שכן עמו הרי הוא טהור שאינו אותו עוף ולא ממינו שהרי לא נאמר בו למינהו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |