שו"ת רדב"ז/א'תקסא
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושישים ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קצז]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קצז) שאלת ממני אודיעך דעתי על לשון השגה של הראב"ד ז"ל על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק י"ד מהלכות מלוה ולוה וז"ל הורו רבותי שאפילו היה החוב לזמן וכו' ולא הבנת מה שמשני כי מה שכתב הם הם דברי רבינו:
תשובה אדקשיא לך הא תקשה לך הלשון בעצמו דקשיא דידיה אדידיה דתחלת הלשון אומר דתוך זמנו חיישינן לפרעון וסוף הלשון ובשבועה מיהא יטול ואי חיישינן לפרעון אמאי יטול כלל אלא שיבוש הוא שנפל בספרים והכניסו דברי בעל מ"מ שכתב לדחות השגת הראב"ד ז"ל בתוך לשון השגתו. וכך הוא בספרים של כתיבת יד אמר אברהם אין דין זה מחוור ובשבועה מיהא יטול זהו לשון ההשגה ולא יותר. וז"ל בעל מ"מ ואני אומר דין זה מחוור ומלובן דאם איתא דאפי' נאבד וכו' וכן פירש הרשב"א וכו' והמדפיס כתב באין מבין. ואני ק"ל על הרב ז"ל מאי קאמר ובשבועה מיהא יטול ולא יהיה אלא שהשטר בידו והלוה טוען פרעתי מי לא משביעינן ליה ואיפשר שדעת הרב ז"ל הוא שאעפ"י שלא טען ישבע אנן טענינן ליה ולא יטול אלא בשבועה א"נ אפי' שהיה ת"ח דבעלמא אין נזקקין לשבועתו הכא שנאבד השטר לא יטול אלא בשבועה. ויש לי לתרץ לדעת הראב"ד ז"ל מה שהקשה מ"מ דהיכא דנפל בו ביום לא מהדרינן לה דאיכא למיחש שמא יבוא לטרוף לקוחות וכיון דנפל איתרע ליה דדילמא פרעיה אבל היכא דנאבד השטר דתו ליכא למיחש למידי יטול בשבועה כיון דקי"ל לא עביד איניש דפרע גו זמניה. וא"ת יכבוש את השטר ויאמר שאבד ואחר זמן יוציאנו ויטרוף בו לקוחות. וי"ל דמשבעינן ליה שנאבד ואיפשר שלזה כיון זה לשונו שאמר ובשבועה מיהא יטול כלומר שבועה שנאבד כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |