שו"ת רדב"ז/א'תקכג
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ועשרים ושלושה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קנ]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קנ) שאלת ממני אם מותר לכתוש את החטים ביו"ט לעשות מהם הדריסא והוא שמסירין הקליפה העליונה ומבשלים את החטה עם הבשר:
תשובה ת"ר אין עושין טיסני ואין כותשין במכתשת והקשו בגמרא והא תניא אין כותשין במכתשת גדולה אבל כותשין בקטנה ותירץ רבא לא קשיא הא לן והא להו פי' לן מותר בקטנה שהוא שינוי ובארץ ישראל אסור אפי' בקטנה. ובטעמו של דבר נאמרו כמה דברים כי הרמב"ם כתב לפי שהתבואה שלהם טובה היא ואם כותשין אותה מערב יו"ט אין בכך הפסד וקשה קצת על זה שיש כמה ארצות שהתבואה שלהם יותר טובה ואין בה הפסד כלל ואפי' תעמוד כמה ימים אין בה הפסד ולמה יהיה מותר אפי' ע"י שינוי ותו שאני רואה במצרים שעושין אותה אפי' לכמה ימים ואין בה הפסד ולא שינוי טעם. ותו דמאי שנא מהרקדת הקמח דאסירא גם הטעם שכתב הראב"ד ז"ל אינו מתיישב כל כך וכי מפני שבני בבל עיקר תבשיליהם דייסא ומכתשת קטנה הוא להם יהיו כל העולם מותרין אעפ"י שאין אוכלים דייסא פעם ביובל וא"ת שבחו"ל יש מקומות מקומות וישתנה הדין כפי שינוי המנהג א"כ מה שתירץ הא לן והא להו אינו בדוקא ואלו אנן בכל חוצה לארץ בתר בני בבל גרירינן. גם הטעם שכתב רש"י ז"ל שיש להם עבדים הרבה ואי שרית להו בקטנה יעשו בגדולה ויאמרו בקטנה עשינו ע"כ. הא ניחא באותו זמן שהיה להם עבדים הרבה אבל האידנא מאי. ותו דהוי כעין גזרה לגזרה. ותו דגם בבבל היו עשירים גדולים וראשי גליות. עוד חדשתי אני טעם כי בני בבל מפונקים היו ומעונגים ולא היו רוצים לטרוח הרבה והיו עושים טיסני שלהם ע"י אומנים במקום מיוחד בטחינת הקמח וכן הוא עד היום במצרים ודרכם לעשות במכתשת גדולה ולפיכך בי"ט עושין בקטנה שהיא שינוי ובני ארץ ישראל טרחנים היו ולא היו מוליכין אצל האומנים ודרכם לעשות כל איש בביתו בקטנה ולפיכך אסורים בי"ט ואפי' בקטנה שאין שם שינוי ולכל הפירושים בני א"י אסורים אפי' בקטנה ובני ח"ל בכל מקום מותר שלא חלקו חכמים בדבר כיון שאין בו איסור תורה לדעת רוב הפוסקים. וא"ת כיון שמותר לעשות טיסני אמאי אין משלחין תבואה בי"ט והרי ראויה לעשות דייסא במכתשת קטנה וליכא למימר שהיא שנויה בארץ ישראל כיון שכתבוה כל הפוסקים סתם וי"ל כיון שרוב התבואה עומדת לטחינה והטחינה אסורה בי"ט ואין משלחין אותה בי"ט ולמיעוטא שעושין דייסא לא חיישינן דעיקר התבואה לטחינה עומדת וברור הוא. ועל ענין אש שהוציאו (בשבת) [ביו"ט] אם מותר להשתמש בו הרשב"א כתב בהדיא שהוא מותר והמגיד כ' שכן דעת רבינו וטעמו מפני שכ' אבל להמציא אש אסור שהרי אפשר להמציא אותו מעיו"ט וכיון דכתב הכי משמע שאין הטעם מפני שהוא נולד כדעת הראב"ד ז"ל והא דאמרי' בגמרא מפני שהוא מוליד לאו דוקא משום נולד אלא שהוליד והמציא בי"ט דבר שהיה יכול להמציאו מערב י"ט והטעם שכתב המגיד לחלק בין הנולד לממציא האש נכון הוא ובעל מגדל עוז חשב שאין ביניהם חלוק לגבי הדין ואין הדבר כן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |