שו"ת רדב"ז/א'תקח
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושמונה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קלה]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קלה) ולענין מה שכתב הרב בפ"א וכן הדין במדינה שהיא מוקפת חומה גבוהה עשרה טפחים שיש לה דלתות ננעלות בלילה ע"כ משמע דבעינן ננעלות ממש ובגמרא אמרינן ראויות לינעל וכן כתב הוא פ' י"ז מהלכות שבת:
תשובה קושטא הוא דבראויות לינעל הוי רשות היחיד גמורה והא דנקט הכא ננעלות לאשמעינן דאפילו שהם ננעלות ממש אפ"ה אין יכולין לטלטל בה מדברי סופרים עד שיערבו דסד"א דעדיף ממבוי הניתר בלחי או קורה כיון שיש לו מחיצות גמורות מכל צד ודלתותיה ננעלות בלילה לא לבעי עירוב קמ"ל א"נ סד"א דבחצר או במבוי שהוא צורך גדול תקנו עירוב אבל במדינה שאין כ"כ צורך לא תקנו עירוב ויהיה אסור לטלטל בכולה ואפילו דלתותיה ננעלות בלילה קמ"ל דע"י עירוב מותר לטלטל בכולה דלכל הרשויות שהרבים משותפין בו מותר ע"י עירוב א"ננקט הכי לתרוצי מאי דמקשו עליהמהא דקרו לירושלם כרמלית לפי שהיו לה דלתות ואמר דלא קרו לה כרמלית מהאי טעמא דכיון דיש לה דלתות ננעלות בלילה לכ"ע רשות היחיד הוא והא דקרי לה כרמלית משום דאסור לטלטל בה אלא על ידי עירוב אבל לאו למימרא דבעינן ננעלות ממש אלא בראויות לינעל סגי להיות רשות היחיד גמורה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |