שו"ת רדב"ז/א'תקז
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קלד]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קלד) ולענין מה שכתב פרק כ"ז וכן מי שהחשיך חוץ לתחום המדינה אפילו אמה א' לא יכנס לה וכו' ואם כלתה מדתו במקצת העיר מהלך עד סוף מדתו וכתב עלה בעל מ"מ דבר זה מתמיה בפשט המאמר שהיאך תכלה מדתו במקצת העיר ואפי' לתחלת העיר אינה מגעת שהרי רחוק הוא מסוף תחום העיר אמה ואין לומר שעל עיר אחרת נתכוון רבינו. לפיכך י"ל שכך היתה כוונת הלשון ואם החשיך תוך התחום וכלתה מדתו במקצת העיר וכו' וקשיא לך חדא שהיה צריך לפרש כיון דאיירי בנושא חדש ותו שכבר נתבאר זה למעלה כאשר כתב הוא. ואחר בקשת המחילה מהרב הנזכר שכתב וחפשתי בכל צדדי לשון זה ולא מצאתי דבר נאות לפרש בזה ע"כ. ומתוך לשונו למדתי שיש צד אחר לפרש אלא שלדעתו ז"ל אינו נאות ולכן יש לו פתחון פה לפרש ואם לא יהיה כל כך נאות והוא כי דעת הרב שאלפים אמה שנותנים לאדם לתחום שבת הם מרובעות כדי שיהיה נשכר הזויות ואם הולך ופניו אל הריבוע אין לו אלא אלפים ואם הולך ופניו אל הקרנות יש לו שני אלפים ות"ת אמות וזה בשעה ששבת היה דעתו לילך כנגד פניו שמשם הדרך לעיר ונמצא עומד אמה אחת חוץ לתחום העיר ולפיכך לא יכנס לעיר אלא מהלך אלפים אמה בלבד אבל אם רוצה אחר כך לקחת לו השני אלפים אמה דרך הקרן שנמצא מהלך ב' אלפים ות"ת אמה ופגע במדינה וכגון שהיתה ארוכה וכלתה מדתו במקצת העיר סד"א כיון שהיא מובלעת בתוך תחום הזויות יהלך את כולה קמ"ל כיון דבזמן שקנה שביתה לא היתה כוונתו לבא אלא דרך הריבוע לא מקריא מובלעת ואינו מהלך אלא עד סוף מדתו כנ"ל ליישב לשון רבינו ז"ל. וא"ת כיון דבשעת השביתה בירר לבא דרך הריבוע דמהאי טעמא הוא כאלו עומד חוץ לתחום המדינה היאך יכול לחזור ולבא אל העיר דרך הזוית שמטעם זה תירץ הרשב"א ז"ל מה שקשה על דברי רבינו שכתב בבבא הקודמת מי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנס שהד' אמות שיש לו לאדם תחלתן ממקום שהוא עומד וכו' והרי יש לו ד' אמות לכל צד שירצה ותירץ הרשב"א כשברר לצד החיצון. וי"ל דהתם איירי כשברר ממש שרוצה ד' אמות לצד חוץ והכא איירי במי שהיה בדעתו לבא דרך המלך שהיא כנגד פניו אבל לא ברר ממש מדרך זה אני הולך למחר. א"נ דהכא איירי כשברר ממש ומש"ה חשיב מחוץ לתחום ולא קשיא דבשלמא גבי ד' אמות מהני בירור שהרי אין לו ד' אמות לכל ד' רוחותיו אלא ד' אמות לכל רוח שירצה וכיון שברר לרוח אחת הפסיד שאר הרוחות. אבל שני אלפים אמה יש לו ללכת אותם דרך פניו דהיינו בריבוע ודרך האלכסון ולפיכך אפי' שברר דרך הריבוע חוזר בו והולך דרך האלכסון עד סוף תחום האלכסון אם ירצה שהרי יש לו שני אלפים אמה לכל רוח ממקום שביתתו והולך שני אלפי אמה למזרח ושני אלפי אמה למערב וכן לשאר הרוחות הילכך לא שייך הכא ברירה וברור הוא אלא שהראב"ד ז"ל לא רצה לפרש כן דכיון שיכול לברור לבא דרך הקרן של תחומו ויפגע בעיר הרי הוא שובת בתוך התחום ואין מחשיך חוץ לתחום ומ"מ אפשר ליישב לשון הרב ז"ל במה שכתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |