שו"ת רדב"ז/א'תקב
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושניים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קכט]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קכט) עוד שאלת על מה שכתב פ"ו מהלכות עירובין המניח עירובו יש לו במקום עירובו ארבע אמות לפיכך המניח עירובו בסוף התחום ונתגלגל העירוב ויצא חוץ לתחום שתי אמות וכו' וקשיא לך דגרסינן בפרק בכל מערבין אמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לד' אמות אבל נתגלגל בתוך ארבע אמות הנותן עירובו יש לו ד' אמות:
תשובה כבר קדמוך רבנן הראב"ד והרשב"א וכגון דא צריכה רבה שהרי הוא ז"ל כתב בכמה מקומות כר' יהודה שיש לו ד' אמות לכל רוח שירצה והרב בעל מגיד משנה כתב שרבינו מחלק בין טלטול לעירוב ולא נתן טעם למה גם בדברי רבא לפרש שאין רוצה לומר ד' אמות לכל רוח אלא שתים מכאן ושתים מכאן כמו שמפורש בדבריו ולא ידעתי למה הזכיר רבא ד' אמות לפי זה. ויש לתרץ לפי שטה זו דבשלמא במקום שאדם עומד בהכנסת שבת יש לו ד' אמות לכל רוח שירצה כר' יהודה ובהכי מסתבר טעמיה אבל גבי קניית עירוב לא מקילינן תרי קולי שרואין אותו כמו ששבת שם ונתן לו גם שם ד' אמות לכל רוח אלא מסתבר טעמיה דר' אליעזר דאמר והוא באמצעו הילכך אם נתגלגל חוץ לב' אמות לא הוי עירוב דלא מצי אזיל ולמשקליה וכן נראה ממה שכתב בפי' המשניות. א"נ כולה כר' יהודה ועד כאן לא קאמר שיש לו ד' אמות אלא לענין טלטול אבל לענין קנין בית לא תקנו אלא שיהיה יכול לעמוד בביתי ויטול את עירובו לא שיצא חוץ מביתו ליטלו הילכך אם הוא בתוך ב' אמותיו שוחה ונוטלו והוא עומד במקומו אבל אם הוא חוץ לשתי אמות צריך לצאת מביתו כדי ליטלו. ותירוץ זה למדתי מדברי התוספות ע"ש. ומה שהזכיר רבא ד' אמות הוא לתת טעם כיון שיש לו ד' אמות והוא באמצען וזהו שכתב הנותן את עירובו יש לו ד' אמות. ולבי אומר לי שלא היתה גרסת הרב בדברי רבא אלא הכי לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לשתי אמות וכו' ולפי גרסא זו אפשר ליישב דברי רבינו כך כל המניח עירובו יש לו ממקום עירובו ד' אמות פי' לכל רוח כי שם מקום שביתתו לפיכך המניח עירובי תחומים בסוף התחום כלומר בסוף התחום והד' אמות שיש לו ממקום שביתתו ונתגלגל העירוב ויצא חוץ לתחום בתוך שתי אמות כלומר שעדיין הוא בתוך שש אמות מסוף התחום הרי זה עירוב שהרי יכול לעמוד בסוף ד' אמותיו ולהביאו אצלו שהרי אינו מעבירו ד' אמות ואם יצא חוץ לשתי אמות וכו' אינו עירוב שהרי אינו יכול להגיע אל עירובו שאפי' אם ישחה לא יוכל להגיע אליו כך היה נראה ליישב דבריו ז"ל אלא שאין נראה כן ממה שכתב בפי' המשניות וגם גרסת הספרים אינה מסכמת לזה הפירוש ולפיכך הנכון מה שכתב הרב בעל מגיד משנה עם הטעמים אשר כתבתי לחלק בין טלטול לעירוב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |