שו"ת רדב"ז/א'תצו
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ותשעים וששה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קכג]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קכג) שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרב פ"ח מהלכות ברכות וז"ל לקח כוס של שכר וכו' שבשעה שהזכיר את השם והמלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוון אלא לברכה הראויה לאותו מין והואיל ולא היה בעיקר הברכה טעות אע"פ שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו ע"כ. ובהלכות ק"ש פרק ראשון כתב בשחרית פתח ביוצר אור וכו' שכל הברכות הולכין אחר חתימתן:
תשובה וכי לא שאני לך בין הברכות שיש להם חתימה ובין הברכות שאין להם חתימה ומה שיש לדקדק בלשון הרב שכתב יצא ואין מחזירין אותו ופשיטא שאם יצא אין מחזירין אותו. וי"ל דאי לא אמר אלא יצא הוה משמע יצא ידי חובתו אבל אם רצה לחזור ולברך כמטבע שטבעו חכמים הרשות בידו קמ"ל דאינו חוזר ומברך דהויא ברכה לבטלה והא דלא קאמר אינו חוזר וקאמר אין מחזירין אותו לאשמעינן שאם היו אחרים עמו מכוונים לצאת בברכתו אע"פ שהם לא הוציאו ברכה מפיהם אין מחזירין אותו שכבר נפטרו בברכתו של זה אעפ"י שהיתה בטעות וזה לא נקרא משנה ממטבע שטבעו חכמים כיון דבשעת עיקר הברכה שהוא השם והמלכות נתכוין לברכה של אותו המין כמו שכתב הרב ז"ל ומה שכתב למעלה אם ברך על פירות האדמה בורא פרי העץ לא יצא היינו היכא שמתחלת הברכה היה בטעות ודברים פשוטים הם שזה דעתו של הרב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |