שו"ת רדב"ז/א'תס
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושישים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן פז]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(פז) שאלת ממני אודיעך דעתי עלה דהא דקי"ל המקטיר שאור או דבש אפי' כל שהן לוקה שנאמר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו לה'. מאי שנא מכל חלב וכל דם לא תאכלו כל נבלה דלא מחייב עד דאיכא כזית. וכ"ת משום דסתם אכילה דכוליה קרא הויא בכזית הכי נמי הקטרה אינה פחותה מכזית וכן כתב הרב ז"ל פ"ה מהלכות ביאת מקדש גם דברי הרב ז"ל לראה שהם סותרים זה את זה גם השגת הראב"ד קשה שהוא סובר שדעת הרב ז"ל שהמקטיר שאור או דבש לבדו אינו לוקה אלא אם כן עמהם צד קרבן והלא הרב ז"ל כתב בראש הפרק ואינו חייב אלא אם הקטירן עם הקרבן או לשם קרבן ומשמעות לשונו או שהקטירם לבדם לשם קרבן לאפוקי לשם עצים דפטור והיינו דכתב אפי' הקטיר דבר שאינו ראוי להקטרה כלומר לא מבעיא אם הקטירן עם הקרבן או לבדם לשם קרבן דפשיטא דחייב אלא אפילו הקטירן עם דבר שאינו ראוי להקטרה דסד"א בטיל השאור והדבש אגב הנך דלא חזו להקטרה וכי היכי דלא מחייב משום הנך לא מחייב נמי משום שאור ודבש קמ"ל:
תשובה גרסינן בכל המנחות באות ת"ר שאור בל תקטירו אין לי אלא כלו מקצתו מנין ת"ל כל עירובו מנין ת"ל כי כל מאי קאמר פי' דמאי שיעורא קאמר בו אמר אביי ה"ק שאור בבל תקטירו אין לי אלא כזית חצי זית מנין ת"ל כל עירובו מנין ת"ל כי כל רבא אמר ה"ק שאור אין לי אלא קומץ חצי קומץ מנין ת"ל כל עירובו מנין ת"ל כי כל במאי קא מיפלגי אביי סבר יש קומץ פחות מב' זתים פי' יכול לקמץ פחות משני זתים הילכך לא תקטירו לקומץ שלם אתא דהיינו אפי' כזית וכל יתירה לחצי זית אתא וא"כ יש הקטרה פחות מכזית ורבא סבר אין קומץ פחותה משני זתים פי' וכי קאמר תנא שאור בבל תקטירו אשני זתים קאי כל לאתויי חצי קומץ דהיינו כזית כי כל לאתויי ערובו דאין הקטרה פחותה מכזית הילכך לא נפקא לן מהכא דתהוי הקטרה פחותה מב' כזית וא"ת וכי אצטריך קרא דכל לרבות כזית והלא כל האיסורים הם בכזית יש לומר דכלו קרא דכי כל אצטריך להיכא דערבו אע"ג דאיכא כזית כיון דלא מנכר ס"ד דלא לחייב קמ"ל. כן נראה מלשון רש"י ז"ל אבל לישנא דברייתא קשה לזה הפי' דמשמע דדריש כל ודריש כי כל ולפיכך נ"ל לתרץ דסד"א כיון דאין קומץ פחות משני זתים צריך להקטירו בפעם אחת קמ"ל אפילו בשני פעמים ובלבד שיקטיר כזית בכל פעם והיינו דתנן בפ' הקומץ רבה הקטיר קומצה פעמים כשרה רבא מפרש לה שהקטיר כזית בכל פעם ואביי מפרש לה אפי' כחזי זית ומינה ילפינן למקטיר שאור או דבש הרי לך לפי פשט הסוגיא דתליא בפלוגתא דאביי ורבא וקי"ל הלכתא כרבא בר מיע"ל קג"ם. הילכך מה שכתב הרב בראש הפרק שאור ודבש אסורין לגבי המזבח ואסורין בכל שהן לאו לענין מלקות אמר כך אלא לענין איסורא דקי"ל כר' יוחנן דחצי שיעור אסור מן התורה. אבל לענין מלקות לא מחייב עד דאיכא כזית והיינו מה שכתב אחר כך אין הקטרה פחותה מכזית והיינו שלא כתב בראש הפרק שאור ודבש לוקין עליהן בכל שהו ואע"ג דלא צריך קרא לאסור המקטיר חצי שיעור דלא שנא מכל איסורין שבתורה מכל מקום אסמכיה אהאי קרא דמפורש טפי. וצריך לדחוק לפי שיטה זו דהא דקאמר קרא לא תקטירו לא קאי אמאי דדרשינן מרבויא דכל והשתא ניחא דלא שנא משאר איסורין ודבריו ז"ל אינם סותרין זה את זה. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דאי אפשר לפרש כן בדברי הרב ז"ל דכתב בהדיא ואחד המקטיר עצמן או התערובת שלהן לוקה על כל אחד מהם ע"כ ואם על התערובת דאתיא מכי כל לוקה כ"ש על חצי שיעור דאתי מכל ותנא נמי נקיט למדרשיה ברישא. ותו שכתב ז"ל שאור ודבש אסורין וכו' ואינו חייב אלא אם הקטירן וכו' משמע דקאי על אסורין שכתב ברישא. ותו דפסקין לקרא בסכינא חריפא דבשלמא אי הוה כתיב בקרא שיעורא הוה מצי למימר דקאי לא תקטירו אמאי דמפורש בקרא אבל כיון דלא כתיב שיעורא בע"כ קאי לא תקטירו אמאי דמרבי מכל ומכי כל ובשלמא לרבא ליכא בקרא חצי שיעור אלא שיעור ותערובת וקאי לא תקטירו אתרווייהו אבל לדעת הרב דמפיק מכל דקרא חצי שיעור ע"כ לא תקטירו עליה קאי ולוקה על פחות מכזית ומלבד זה יש דוחקים הרבה בלשון הרב לפי שיטה זו. והנכון בזה שדברי הרב כפשוטן דמקטיר שאור ודבש כל שהוא לוקה וכתבו התוספות שהמקטיר בשומשום חייב דמשמע אבל יותר משומשום לוקה ושאני שאור ודבש מכל איסורין שבתורה משום דרבי קרא בהו והכי כתבו התוספות לתרץ שהמקריב בחוץ כזית חייב פחות מכזית אינו חייב ותירצו שאני שאור דרבי קרא. והא דשביק רבא ופסיק כאביי משום דאפליגו בהאי פלוגתא גופה ר' יהושע בן לוי ור' יוחנן דגרסינן בפ' הקומץ את המנחה עלה דהא דתנן הקטיר קומצה פעמים כשרה אמר ר' יהושע בן לוי פעמים ולא פעמי פעמים ור' יוחנן אמר פעמים ואפילו פעמי פעמים מאי בינייהו אמר ר' זירא יש קומץ פחות משני זתים ויש הקטרה פחותה מכזית איכא בינייהו ר' יהושע בן לוי סבר אין קומץ פחות משני זתים ואין הקטרה פחותה מכזית ור' יוחנן סבר יש קומץ פחות משני זתים ויש הקטרה פחות מכזית ע"כ וקאי אביי כר' יוחנן ורבא כר' יהושע בן לוי ופסק הרב ז"ל כר' יוחנן וכאביי דקאי כוותיה. ותו דפשטה דברייתא כוותייהו. ותו דפשטיה דקרא קאי כוותייהו דסברא הוא דדרשינן כל לחצי שיעור וכי כל לעירוב דלרבא קשה דלשיעור שלם לא צריך קרא ואי לעירובו תרי רבויי למה לי. וא"ת בשלמא גבי שאור איכא קרא לרבות חצי שיעור אבל התם גבי קומצה פעמים ליכא לרבות חצי שיעור ואמאי קאמר ר' יוחנן יש הקטרה פחותה מכזית וי"ל דלעולם בעלמא אין הקטרה פחותה מכזית ושאני שאור דרבי קרא ושאני קומצה פעמים שהרי הקטיר כל מה שקמץ ודכוותה חלקו בתוספות. ומה שכתב הרב ז"ל אין הקטרה פחותה מכזית לאו אשאור ואדבש קאי דהא רבינין ליה מקרא אלא על הקטרת הקטרת בהיכל ועל כל שאר הקטרות דלא רבי בהו קרא והיינו דכתבה בתר הקטרת ההיכל דסד"א כיון דמחייב בכל שהוא משאור ודבש ונתערב בקטרת ליחייב בהקטרת חצי שיעור דהא איכא כל שהוא משאור או דבש קמ"ל דלא מחייב אלא א"כ הקטיר כזית דאין הקטרה פחותה מכזית דבשלמא כשהוא בעיניה מתחייב בכל שהוא אבל אם נתערב בדבר הראוי להקטרה צריך שיקטיר כשיעור מן התערובת דבעלמא אין הקטרה פחותה מכזית דלא מרבינן מקרא תערובת אלא אם כן הקטיר מהתערובת שיעור שלם והשתא אין דברי הרב סותרין זה את זה ודוק ותשכח. ולענין מה שהשיג הראב"ד ז"ל הוא הבין מדברי הרב ז"ל שאינו חייב על שאור ודבש לבדם אלא א"כ יש עמהם צד קרבן ודמיא להא דאמרינן בפרק המקבל דארחיים ורכב לא לקי משום כי נפש הוא חובל הואיל ולדברים אחרים הוא דאתא הכא נמי כיון דכי כל אתי לתערובת לא לקי אשאור לחודיה ועד כאן לא פליג רב הונא התם אלא משום דכי נפש הוא חובל משמע נמי רחיים כמו שאר דברים אבל הכא כי כל לא אתי אלא לעירוביה לחודיה. ומה שכתב הרב או לשם קרבן ואחד המקטיר עצמן וכו' הכי הוה מפרש הראב"ד ז"ל דבריו אינו חייב אלא א"כ הקטירן עם הקרבן אבל לבדם לא מחייב או לשם קרבן עם הקרבן ואחד המקטיר עצמן לעולם עם הקרבן ולשון ואינו חייב אלא אם הקטירן עם הקרבן דחק את הראב"ד ז"ל לפרש כן בדבריו ותלה הטעות מדאתי בברייתא רישיה דקרא כאשר הוא מבואר בלשון השגתו וכן נראה ממה שכתב בספר המורה בטעם המצוה לפי שעובדי ע"ז היו מלכלכין קרבנותיהם בדבש ודכוותה אסרה תורה להקטירן עם הקרבן אבל לבדם לא מחייב שלא היו עובדי ע"ז מקטירין אותם לבדם. ואין לנו לתלות בוקי סריקי בדברי הרב ז"ל ושנשתבש מדאייתי תנא רישיה דקרא דאיך אפשר לדרוש כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו אם לא מייתי כוליה קרא והכי אורחיה דתנא והוא ז"ל כתב העלה שאור או דבש בפני עצמן למזבח לשם עצים שנאמר ואל המזבח וכו' טעמא דלשם עצים פטור הא לשם קרבן חייב אע"פ שהם בפני עצמן אלא דקשיא דיוקא דרישא לדיוקא דסיפא דרישא קאמר לשם קרבן חייב הא סתמא פטור אימא סיפא לשם עצים פטור הא סתמא חייב וזהו מה שכתב ואינו חייב אלא אם הקטירן עם הקרבן כלומר אינו חייב מן הסתם אלא אם הקטירן עם הקרבן דכיון דהקטירן עם הקרבן סתמו לשם קרבן הקטירן אבל אם הקטירם סתם בלא קרבן לא לקי דמצי למימר לשם עצים העליתי אותם ולא תידוק סיפא א"נ אם הקטירם סתם נעשה כאלו הקטירם לשם עצים אבל לעולם אימא שאם הקטירם בפני עצמן לשם קרבן חייב והך דרחיים לא קשיא דהתם כי נפש הוא חובל לדברים אחרים הוא דאתא אבל כל לאו לדברים אחרים אתא אלא לחייב על חצי שיעור הילכך לא תקטירו עלה קאי ומה שכתב בספר המורה לא קשיא כי התורה אסרה אפילו בפני עצמן להרחיק אותנו מע"ז ומהדומה לה. כללא דמילתא לדעת הרב המקטיר שאור או דבש לבדו אפי' חצי שיעור לוקה וכן אם הקטירם סתמא עם הקרבן וכן לשם קרבן וכן המקטיר תערובת שאור ודבש לוקה על כל אחד בפני עצמו ואם הקטיר שניהם אינו לוקה אלא אחת פסק כרבא דאיתמר המעלה משאור ודבש ע"ג המזבח לוקה משום שאור ולוקה משום דבש ולוקה משום עירובי שאור ומשום עירובי דבש ולא גריס לוקה ארבע ובספרים שלנו לא גרסינן ליה והכי גריס רש"י ז"ל מדכתב לוקה ד' מלקיות משמע דלא גריס במלתיה דרבא לוקה ד' והכי מפרש לה הרב ז"ל לוקה משום שאור ולוקה משום דבש לוקה משום עירובי שאור ומשום עירובי דבש פירושא דרישא דמלתיה הוא דלא תימא כיון דאם העלה את שניהם זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אינו חייב אלא אחת דבלאו אחד נאמרו הכא נמי לא שנא לפיכך הוצרך לפרש דהא דאמינא לוקה משום שאור ולוקה משום דבש היינו משום עירובי שאור ומשום עירובי דבש ואע"ג דקיי"ל לאו שבכללות אין לוקין עליו ס"ל לרבא דאין זה לאו שבכללות והטעם לפי דעתי דלא אמרינן לאו שבכללות אין לוקיו עליו אלא היכא דכולל דברים מעניינים שונים שאינם דומין זה לזה אבל הכא כל מה דכולל הוא מענין אחד שהוא כולל שאור ודבש וכל שהו ממנו ותערובתו הקשו בתוספות ולר' יאשיה דבעינן או לחלק לא לחייב בחד לחודיה ותרצו דשאני הכא דכתיב ממנו וכן נא ומבושל כתיב ממנו ע"כ. וכן המקטיר דבר שנתערב בו שאור או דבש אפי' כל שהו ובלבד שיקטיר מן התערובת כזית וכן המקטיר שאור ודבש עם דבר שהוא מין הקרבן לוקה אע"פ שאינו ראוי להקטרה ומסתברא דאפי' מן הסתם נמי לקי כדכתיבנא לעיל גבי המקטיר עם הקרבן דאי במפרש לשם קרבן תיפוק לי משום שאור גופיה לפי מה שכתבנו לעיל דלקי אשאור ודבש בלחודייהו. ומיהו המקטיר דברים שאינם ראויים להקטרה אע"ג דאיסורא איכא מלקות ליכא וכן נראה מדברי הרב שכתב וכן אסור להקטיר על המזבח דבר מכל דברים אלו שאינם ראויים להקטרה וכו' ולא הזכיר מלקות והטעם דהא דאמרינן כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו דרשא היא ולא הוי לאו מפורש אבל איסורו מן התורה ועיין במה שכתבתי ותבין כי אין בדברי הרב ז"ל נפתל ועקש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |