שו"ת רדב"ז/א'תנ
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות וחמישים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן עז]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(עז) שאלת ממני על מה שכתב הרמב"ם פ"ב מהלכות שבת כובע שעושין על הראש ויש לו שפה וכו' והעלה א' מן החכמים לדעת הרב כיון שלא הזכיר הרב טפח דכולה מילתא תליא אי מהדק אי לא מהדק [אי מהדק] אפי' כל שהו הוי אהל ואי לא מהדק לא הוי אהל ודייק לה מדאמרינן פרק המוצא תפילין סיינא שרי והתניא סיינא אסיר לא קשיא הא דאית בה טפח הא דלית בה טפח ופריך אלא מעתה (אפיק) [שרביב] בגלימיה טפח הכי נמי דמחייב ותרצו אלא לא קשיא הא דמהדק הא דלא מהדק ומדקאמר אלא משמע דמהדר מתירוצא קמא ולא שאני ליה אי אית ביה טפח אי לא אי מהדק הוי אהל ואסיר ואי לא מהדק מותר ושאלת אם יש לחוש לחומרא זו או לא:
תשובה לא תציתו ליה דלא אשכחן אהל פחות מטפח ולדבריו איך מצינו ידינו ורגלינו במצנפות שלנו שהן קשין ומהדק שפיר והוא בולט מן הראש ועושה אהל על הפנים קרב לחצי טפח והלא רבינו כתב למעלה דטפח הוי אהל ומשמע דפחות מטפח לא הוי אהל וכתב בסמוך המסנן בכפיפה מצרית לא יגביה הכפיפה מן הכלי טפח כדי שלא יעשה אהל עראי בשבת אבל פחות מטפח מותר לכתחלה שאין כאן אהל כלל לא עראי ולא קבע וזהו שכתב ז"ל ואם הוציא מן הבגד סביב לראשו או כנגד פניו כמו אהל דהיינו טפח והוא מהודק על ראשו והיה השפה שהוציא קשה ביותר כמו גג אסור וכו' נמצאת בעינן ג' תנאים שיהיה היוצא טפח דאין אהל פחות מטפח ושיהיה מהודק בראש כמין כובע לאפוקי אם השליך על ראשו כנף בגדו ולא הדקו על ראש ושיהיה היוצא קשה דומה לגג לאפוקי אם היה רך ומדולדל למטה אם חסר אחד מג' תנאים אלו מותר וה"פ דסוגיין דשבת אמר רב ששת בריה דרב אידי האי סיינא שרי פי' כובע שמשימין אותו בני אדם על ראשם ומאהיל על פניהם מפני השמש נקרא שומכרו בלעז ופריך והא אמרת סיינא אסיר לא קשיא הא דאית ביה טפח אסיר הא דלית ביה טפח מותר. אלא מעתה אפיק בגלימיה טפח הכי נמי דמחייב האי דמחייב לאו דוקא דאין זה אהל קבוע וקי"ל דלא מחייב חטאת אלא העושה אהל קבעה אלא ה"ק הכי נמי דאסיר והכי פריך השתא דתלית בטפח דוקא א"כ אפיק בגלימיה טפח הכי נמי דאסיר אלא לא קשיא הא דמהדק הא דלא מהדק כלומר לא תתלי הטעם באם יש בה טפח לבד אלא בהצטרפות תנאי אחר דמהדק אבל אי לא מהדק אפי' אית ביה טפח מותר ומהדק תרתי משמע דמהדק בראש ואיהו גופה מהדק כלומר קשה דומיא דכובע ונסתלקה קושיית הר"ן ועלו דברי הרב כהוגן כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |