שו"ת רדב"ז/א'תלט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'תלט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'תלט   רדב"ז
 [סימן אלף וארבע מאות ושלושים ותשעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן סו]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סו) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות עכו"ם וז"ל השתחוה לחצי דלעת וחצי האחד מעורה בו הרי זה אסור מספק שמא זה החצי כמו יד לחצי הנעבד ע"כ:

תשובה הראב"ד השיג עליו שלא אמרו יד אלא לענין טומאת עכו"ם אבל לענין אסור לא אמרו ולא אסרו משום יד ע"כ. ואיברא דפשט סוגיית העור והרוטב משמע כדברי הראב"ד ז"ל שהרי כל הבעיות שלפני זאת ושלאחריה כולן לענין טומאה קא בעו להו ומה שכתב בעל מגדל עוז כי רש"י ז"ל פירשה לענין אסור ליתא כלל שהרי כתב ז"ל מהו שתעשה יד לחבירתה לענין טומאה דאורייתא לקבל טומאה מן הספק וכו' ובלישנא אחרינא נמי פירשה לענין טומאה אלא שהרב ז"ל סובר דתרתי קא מיבעיא ליה לר' ירמיה אם יש לע"ז יד ליאסר כמוה דלא גרעה מתשמישי עכו"ם או מבסיס דעכו"ם או דילמא אין לה יד כלל שלא הזכירו יד אלא לטומאה ולהכשר. ותו מיבעיא ליה לענין טומאה והיינו דקבעי תלמודא גבי הנך בעיא משום דשייכא נמי לענין טומאה וא"ת מי דחקו לרב ז"ל לומר דמבעיא ליה נמי לענין אסור עכו"ם משום דאי כפי' ראשון של רש"י ז"ל הוי בעיין דלא כהלכתא דהוי אליבא דר' שמעון ואנן קי"ל כרבנן ואי כפי' השני של רש"י ז"ל דמבעיא ליה אם נעשה האוכל יד לאוכל אחר אי לא. קשיא דכולא סוגיא דהעור והרוטב ריהטא דאוכל נעשה יד לאוכל אחר כמו שכתבו התוספות. ותו קשה דמאי איריא דנקט עכו"ם וצריך לתרץ לפי שיטת רש"י ז"ל דבטומאה דאורייתא פשיטא ליה דעושה יד לאוכל אחר אבל בטומאת עכו"ם דהוי מדרבנן דלמא אין לה יד וזה נראה לרב דוחק וסבר דעיקר בעייתו של רבי ירמיה הכי הוא עכו"ם יש לה יד ומינה תלמוד שני דינין שהיד אסורה בהנאה ואם נגע אדם טהור ביד נטמא כאלו נגע בעכו"ם עצמה או דילמא אין לעכו"ם יד כלל לא לאיסור ולא לטומאה וסלקו בתיקו. וא"ת מי דחקו לומר השתחוה לחצי דלעת סתם הו"ל למיבעי יש יד לעכו"ם או אין יד לעכו"ם. וי"ל דלרבותא בעי ליה הכי הרי אמרו המשתחוה לחצי דלעת אסרה כלומר אסר אותו החצי שהשתחוה לו והשאר אינו עכו"ם אע"ג דאיכא למימר כיון שהכל גוף אחד ויאסר הכל אפ"ה יש צד לומר שהחצי האחר אפי' יד לא הוי. א"נ ה"ק המשתחוה לחצי דלעת אסר אותו החצי דהוה אמינא כיון שלא נאסר כלו לא נאסר מקצתו קמ"ל דנאסר מקצתו ואפ"ה יש צד לומר לחצי זה יד לאיסור ולטומאה. וא"ת אכתי מאי טעמא קבע בעייתו באוכלין לימא המשתחוה לחצי אילן ובשלמא לפי' קמא דרש"י ז"ל ניחא דבעיין לר' שמעון אבל לרבנן דס"ל דאיסורי הנאה מטמאין טומאת אוכלין מאי איריא דלעת וי"ל דלהכי נקט דלעת שהוא אוכל לאשמעינן דאפי' בכה"ג איכא למיבעי לרבנן דסברי אסורי הנאה מטמאין טומאת אוכלין דנהי שהצד השני מטמא מחמת שהוא נוגע בעכו"ם למאן דאמר טומאת בית הסתרים הוי טומאה א"נ בשעה שפורש מאביו נטמא מ"מ האדם הנוגע בו לא נטמא דאין אדם וכלים מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה אבל אם יש יד לעכו"ם אדם הנוגע ביד הוי כאלו נגע בעכו"ם עצמה שהיא אב הטומאה מדרבנן:

כללא דמלתא כי לדעת הרב ז"ל איסור וטומאה תליין בהדדי אם יש יד לטומאה יש יד לאיסור ואם אין יד לטומאה אין יד לאיסור ותרווייהו סלקו בתיקו. ולענין מה ששאלת כי בחלוקה זו כתב הרב ז"ל הרי זה איסור מספק וכו' משום דהוי בעיא ולא איפשיטא ולעיל מינה כתב ז"ל וכן אם זקף ביצה ובא עכו"ם והשתחוה לה אסרה והויא נמי בעיא בגמרא ולא איפשיטא ואמאי לא כתב הרי זה ספק כדרכו בכל מקום דהוי בעיא ולא איפשיטא. נ"ל ליישב כי בכלל זה הלשון יש שני דינים ישראל שהשתחוה לביצה והוי פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן בירושלמי ופסק הרב בה הלכה כר' יוחנן ואע"ג דחזקיה רביה דר' יוחנן הוא מ"מ מדקא מבעיא ליה לתלמודא דידן אם בא עכו"ם והשתחוה לה מכלל דפשיט להו דאם השתחוה לה ישראל אסרה ועוד כולל דין שני שאם זקף ישראל ביצה ובא עכו"ם והשתחוה לה אסרה דזקיפתה הויא מעשה אע"ג דלא מנכרה זקיפתה כולי האי ומפני שיש בכלל זה דין אחר שיוצא מזה בק"ו דהיינו אם השתחוה לה ישראל נקט לשון איסור דשייך שפיר לתרווייהו אם השתחוה לה ישראל אסרה ודאי ואם השתחוה לה עכו"ם אסרה מן הספק שאם היה כותב הרי זו אסורה מן הספק היה מקום לטעות שגם אם השתחוה לה ישראל הוי ספק והא ודאי ליתא דהוי פלוגתא בירושלמי וקי"ל כר' יוחנן דאמר אסור בודאי ודוק ותשכח עומק תיקון לשון הרב ז"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון